מחר (שלישי) תעלה ב'צוותא' שבתל אביב הצגת היחיד של השחקן ישי מאיר (תיאטרון תאיר) 'המלבוש' על בסיס שלושה סיפורים של ש"י עגנון ובמרכזם הסיפור 'המלבוש'. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מאיר המספר על ההצגה ומה שקדם לה. שלושת הסיפורים שיועלו על ידי מאיר הם כאמור 'המלבוש' ועימו 'מעשה העז' ו'עד פטירת הצדיק'. מאיר מספר שהמשותף לשלושתם הוא כמיהה והחמצה – ב'מלבוש' החייט מחמיץ את ביצוע משימתו לארוג את הבגד המיוחד לשר, ב'מעשה העז' מוחמצת ההזדמנות להגיע לארץ ישראל וב'עד פטירת הצדיק' רצונו של אדם פשוט להגיע אל השורה הראשונה בהלווייתו של הצדיק מביאה לכך שנפל אל הקבר ונקבר בו. הסיפורים, מציין מאיר, נכתבו בשפתו הייחודית של עגנון כשהם משלבים צחוק ועצב יחדיו, ואת השילוב הזה הוא מקווה לשמור גם בעיבוד התיאטראלי. באשר לשפתו הייחודית של עגנון, זו אינה מהווה בעיה עבור שפת התיאטרון. "השפה של עגנון היא שפה ציורית, אבל עדיין אפשר להבין אותה. זהו כוחו של התיאטרון. המשחק והאווירה מקלים", הוא אומר. יצוין כי מאחורי הפקת ההצגה עומדת חבורה מגוונת של אנשי תיאטרון, חבורה הנראית כתלכיד של פסיפס הישראליות: קיבוצניק לשעבר המגדיר את עצמו כשמאלני קיצוני (אודי בן סעדיה), שחקן דתי ירושלמי (ישי מאיר, המגדיר את עצמו כמתנחל-לייט, שהרי גדל באלקנה), מנהל אמנותי מתנחל (גלעד אלפסי), נגן רוק חילוני מהברנז'ה התל אביבית (יובל מסנר), ומפעיל תאורה מיצהר (שמואל מעוז). "ישבנו יחד ודיברנו על מחירי הדירות ומתוך כך נוצר שיתוף", הוא אומר. וכיצד מגיע שחקן דתי להופיע דווקא בצוותא? מאיר נשמע כמעט מתפלא על השאלה. לדבריו מעוז החילוניות 'צוותא' נכבש זה מכבר בידי מופיעים חובשי כיפות, והמקום משמש כבר אך ורק מקום להופעות ואין בו כבר את אותה סמליות שהייתה בו בעבר. עוד מוסיף מאיר ומספר על הפתעתו האישית כששמע את פרשנותו של הבימאי החילוני לטקסט העגנוני. הוא מציין שמשום עומס המוטיבים הדתיים המאפיין את עגנון הציבור החילוני מפספס רובד משמעותי ביצירה, אך עם זאת פרשנותו לדברים מעניינת בפני עצמה. באשר לתחושה שהצגות התיאטרון על בסיס סיפורי עגנון, הצגות המועלות בשני העשורים האחרונים לא מעט, עושות חסד לסיפורת העגנונית שהמסגרת הלימודית בתיכונים ובחינות הבגרות המאיסו אותה לא מעט על תלמידים, מציין מאיר שהדברים נכונים, אך הם נוגעים גם לטקסט המקראי ולא רק לעגנון, "צריך כמה שנות התאוששות מבית הספר לפני שמגיעים שוב לטקסטים הללו".
