פקחי אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שערכו ביקורת שגרתית במסוף המטענים של נתב"ג, הופתעו לגלות במשלוח דגים שכלל שמונה קרטונים שייבא סוחר וייבואן דגים ותיק, גם את דגי הנוי מסוג זברה טילפיה (zebra tilapia) האסורים בייבוא לישראל. הדגים היו חלק ממשלוח של דגי נוי "רגילים" המותרים בייבוא שיובאו מסינגפור אך נרשמו ברשימת הייבוא תחת שם אחר, ככל הנראה במטרה להטעות, והתגלו עקב ערנותם של הפקחים. יחידת הפיקוח של אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הגבירה לאחרונה את אכיפתה כנגד ייבוא דגים האסורים על פי חוק לישראל שאינם מופיעים ב"רשימה הלבנה", המפרטת את דגי הנוי המותרים לייבוא בישראל. לאחר החרמת הדגים שנערכה בנוכחות היבואן הפועל בעף דגי הנוי זה עשרות שנים, הועברו הדגים למעבדת הדגים של משרד החקלאות בניר דוד לבדיקה שם הם אובחנו כדגי זברה טילפיה, דגים טרופיים שמוצאם מאפריקה הנחשבים לדגים אגרסיביים ביותר ונוטים לטרוף את שכניהם לאקווריום לאחר שהם מגיעים לגודל מסוים. הדגים הגיעו לארץ כדגיגונים בגודל 3-4 ס"מ, אך בתזונה טובה הם גדלים בקלות לגודל של 30 ס"מ (נצפו גם פרטים בגודל חצי מטר). לאחר שהם גדלים הופכים הדגים השקטים לסוערים ותוקפניים וסועדים את ליבם לתיאבון בדגים שכניהם לאקווריום. הזברה טילפיה טריטוריאליים מאוד, יתקפו גם את בני מינם, ואף נוטים לנשוך את ידי מגדליהם שמכניסים יד לאקווריום לצורך ניקוי והאכלה. במשרד החקלאות מציינים, כי הברחת מיני דגים אסורים המגיעים לישראל וכניסתם למארג הביולוגיה הימי של ארץ ישראל, עלולה לפגוע באוכלוסיות הדגים המקומיות ובערכי טבע שונים, ולהסב נזק אקולוגי רב כפי שכבר קרה בעבר במקומות שונים בעולם. פקחי אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר פועלים ואף הגבירו לאחרונה את פעילות הפיקוח והאכיפה על מנת למנוע כניסת בעלי חיים ימיים שאינם מורשים. יש לציין כי במצב החוקי הבעייתי הקיים כיום ישנו איסור על ייבוא דגים שאינם ברשימה ה"מותרת", אך אין כל איסור על החזקתם (למעט במקרים מיוחדים כמו במקרה של דג פירניה) ולפיכך קשה להילחם בתופעה במידה והדגים הוברחו לישראל. משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל לקידום תיקון לחוק שיאסור גם החזקת דגים האסורים בייבוא ובכך לצמצם את התופעה המסוכנת. יבואן הדגים החשוד הודה בחשדות המיוחסים לו ונפתחו נגדו חקירה. צפויים להינקט נגדו אמצעי ענישה כספיים בהתאם לחוק.
