דו"ח חריף ביותר העוסק בליקויי בתי הדין הרבניים הוכן בידי מבקר מערכות השלטון, רואה החשבון יעקב אליה. בימים אלה לומדים מספר חברי כנסת את תוכן הדו"ח ובכוונתם לפעול בזירה הפוליטית כדי לפתור את הבעיות החמורות העולות ממנו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אליה על הדו"ח. לדבריו, חולייה של מערכת המשפט בישראל ידועים, והוא אף כותב על כך ספר בימים אלה, אך חולייה של מערכת בתי הדין הרבניים הם החמורים ביותר במערכות הדין והמשפט הישראלי. הוא אף מחריף את דבריו וקובע כי אינו מכיר גוף ממסדי כלשהו שהבעיות שבו מגיעות לרמות שכאלה. בהתייחסו למספר דוגמאות מהדו"ח שלו הציג אליה את סוגיית 'מרוץ הסמכויות' שבין בתי המשפט לבתי הדין הרבניים בתחומי גירושין. הוא מספר על מרוץ שקיים בין גבר לאישה לפני גירושין לפתיחת תיק. הגבר מעדיף את בית הדין הרבני הנוטה בדרך כלל לטובתו ואילו האישה מעדיפה את בית המשפט הנוטה לטובתה, ומשום כך כל אחד מהם רץ וממהר להקדים את השני ופותח תיק במוסד שנוח לו, וכך במקום להגיע לסיכוי לשלום בית השניים ממהרים לפתוח תיק גירושין מוקדם ככל שניתן מחשש שהצד השני יקדים ויפתח תיק במוסד הנוח לו. בנוסף הוא ציין את הוראת בג"ץ ולפיה בדיני גירושין על בתי הדין הרבניים לדון על פי המשפט האזרחי, אך הדיינים כלל אינם בקיאים בדין האזרחי, אינם משפטנים ואינם בעלי הסמכה לכך. אליה מזכיר ועדה שקבעה כי יש לקיים דיון מקיף בבעיה כדי לקטוע את 'מרוץ הסמכויות', והועלתה הצעה ולפיה הדין בבית הדין הרבני יתקיים במידה ואין מחלוקת בין הגבר לאישה על כך, אך כשיש מחלוקת יתקיים הדיון בבית המשפט האזרחי. הצעה זו זכתה לביקורת נוקבת מכיוון הח"כים החרדיים וח"כ הרב גפני אף איים בנטישת הקואליציה אם אכן יתקיים דיון בנושא. אליה סבור שלא יתכן להמשיך במציאות הקיימת ללא דיון כלשהו בנושא, אך הסירוב החרדי אינו מאפשר כלל את העלאת הנושא לדין ודברים ואף לא כדי לשמוע את הצעותיהם שלהם. אליה הוסיף וציין כי אם ישאלו את עורכי הדין החרדיים והדתיים, יסכימו גם הם לצורך בשינוי ותיקון כלשהו שאינו מתאפשר בגלל סרוב זה. סוגיות נוספות בהם קיימים ליקויים בבתי הדין הרבניים ומופיעות בדו"ח של יעקב אליה הן סוגיית המקורבים. לדבריו בבית המשפט האזרחי לא יתכן שאדם יצור קשר עם שופט או מקורבו כדי להשפיע על הדין, בה בשעה שבבתי הדין התופעה קיימת וידועה, ובעל הדין מגיע לדיון כשהוא חושד שדברים נרקמים מאחורי גבו מבלי שיש לו מושג עליהם. כמו כן הוא הזכיר את סוגיית מינוי הדיינים. הוא אינו מבין מדוע למרות שתשעים אחוזים מהמתדיינים נאלצים לעשות זאת בבתי הדין הרבניים הם חילוניים ואילו 83 אחוזים מהדיינים הם חרדים שמחציתם לא שירתו בצבא ורובם אינם משפטנים. עוד הוא הזכיר את מבנה בחירתם של הדיינים על פי רקע וסיווג פוליטי, ולא על פי רקע מקצועי, עובדה שזכתה כבר בעבר לביקורת לא מעטה. באשר לדיון עצמו הוא מציין שכמעט ואין בבתי הדין הרבניים דיון הוכחות המתחייב להכרעת הדין. לטעמו, סוגיות אלה ורבות אחרות מייצרות אצל הציבור לא רק חוסר אמון כלפי המערכת אלא שנאה של ממש למערכת בתי הדין הרבניים. לדבריו אמנם בבתי הדין הרבניים מנסים לתאר את השנאה הזו כרדיפה מכוונת, אך לדאבונו מדובר בשנאה שהמערכת היא שגרמה לה. את הדו"ח שלו, המתפרס על פני כארבעים עמודים, הגיש יעקב אליה לחברי הכנסת שאחדים מהם הודיעו לו שהם שוקדים על לימוד הפרטים שבו, וכן, הוא מציין, גם שר המשפטים יעקב נאמן, הודיע גם הוא שהוא מעיין ברצינות בפרטים.
