העיתונות המצרית הממסדית מציגה באחרונה עוד ועוד מאמרים ארסיים כלפי ישראל ובהם משולבים מוטיבים אנטישמיים ותיקים ומוכרים. כך מדווח בהרחבה מכון ממר"י לחקר התקשורת במזרח התיכון. המכון מציג מספר דוגמאות מהימים האחרונים. אחד המאמרים מטיל את האחריות למהפכות בעולם הערבי על ישראל, וכדי להוכיח את טענותיו נעזר בלא פחות מאשר 'הפרוטוקולים של זקני ציון' וקבע כי הפרוטוקולים הללו מתגשמים בימינו. במאמר שפורסם בביומון אל-אח'באר (החדשות) תחת הכותרת "השטן של בני ציון", כתב בעל הטור אחמד ר'ראב כי המתואר בפרוטוקולים של זקני ציון מתגשם כיום במציאות הערבית והאסלאמית, והדבר בא לידי ביטוי בפעולות הריגול הרבות שנחשפו בשנים האחרונות: "האם לא ראוי איש זה [מחבר הפרוטוקולים] לפרס נובל לספרות, לאחר שצייר בדמיונו מה יכולים הציונים לחולל בעתיד? מה שדמיונו הפורה בדה לפני למעלה ממאה שנה, [אכן] התגשם במציאות הערבית והאסלאמית. איני מכיר את הסופר הזה, הבקי בניתוח האישיות הציונית; איש אינו מכירו, למעט הציונים, המתעקשים כי הוא המחבר של עשרים וארבעה פרוטוקולים, אותם ייחס אליהם בצורה מזויפת ושקרית, וכי הם חפים מהם... לא אגזים אם אומר ש"הפתנות" והמזימות המתרגשות במדינות ערב הן ביטוי מדויק [לכתוב] בפרוטוקולים של זקני ציון, במיוחד הפרוטוקולים הראשון, השלישי והחמישי, המתרכזים ביצירת אנרכיה ומלחמות אחים ובחתירה בכוח להשחית את השליטים ואת העמים באמצעות כסף, שלטון ומין. [מטרות אלה] נראות בבירור ברבות מפעולות הריגול שנחשפו בשנים האחרונות במדינות ערביות ואסלאמיות רבות... מאמר נוסף המצוטט בידי אנשי ממר"י עסק בפיגוע הקשה לפני כשבועיים בגבול מצרים וקרא להתנער מהיהודים, "צאצאי הקופים והחזירים", ולא לחתום עמם על הסכמים. אבראהים אבו כילה, בעל טור ביומון המצרי אל-גומהוריה, הוא שכתב את המאמר בו מצא דרישה לביטול ההסכמים עם ישראל אסמכתה בקוראן. "אללה יתעלה אמר: "מצוא תמצא כי היהודים והמצרפים והמשתפים, איבתם למאמינים גדולה מכל" [סורה 5, פסוק 82] "ולא תנוח דעתם של היהודים, וגם לא של הנוצרים, עד אם תלך בדתם" [סורה 2, פסוק 120] אללה העצום צדק. יום אחר יום מוכח כי היהודים ומדינתם המדומה לעולם לא יהיו ידידינו. הם אורבים ומתנכלים לנו בכל מקום ובכל זמן והם רוקמים נגדנו מזימות משום שהם יודעים שמצרים היא המכשול הגדול ביותר שמאיים על נוכחותם ועל יציבותם. לכן הם לא חדלים לרקום נגדנו תחבולות, לשלוח לנו מחלות והם מנסים להטיל עלינו מצור מכל צד. היהודים יודעים שהם אויבינו עד ליום הדין ולא יועילו איתם הסכמים ולא פיוס, לא תהיה נורמליזציה ולא יהיו יחסי שיתוף פעולה איתם". באשר לפיגוע ולחילופי האש שאחריו הוא כותב: "מה שהיהודים עושים בגבולותינו המזרחיים, בעומק האסטרטגי שלנו באפריקה, ביחסינו הבינ"ל ובארגונים הבינ"ל, רק מאשר שהם לעולם לא יהיו ידידינו. הם הרגו את מי שהרגו, ופצעו את מי שפצעו... מוזר הוא שהקהילה הבינ"ל, שנותנת חסות לישות הציונית, מתייחסת אלינו כאילו אנו הפושעים וישראל היא הקורבן ודורשת מאיתנו להגן על הגבולות ולאבטח את סיני. הקהילה הבינ"ל תומכת בישראל אשר תקפה את בנינו החפים מפשע, הטהורים, והרגה מהם שישה שהידים ברי לבב, שיגיעו לגן עדן, בעזרת אללה... עדת המוסלמים! מזה זמן רב שאנו בוטחים בהסכמים עם היהודים. האם ההיסטוריה אינה מעידה על בוגדנותם? מה ש[עשו] צאצאי הקופים והחזירים בגבול עם השטחים הפלסטיניים הכבושים- אינו [המעשה] האחרון, שכן, יש בינינו הסכמים, חוזים, ידידות וביטחון [אותם היהודים עוד יפרו] עד יום הדין".
