שמעון קינן, מיצרני השופרות הותיקים בישראל, מייצר שופרות מזה 12 שנה, ביישוב גבעת יואב שבדרום רמת הגולן. קינן מייצר אלפי שופרות בשנה ומוכר אותם לבתי כנסת בארץ ובעולם. הוא עובד בשיתוף פעולה עם הבד"ץ של העדה החרדית ולטענתו בדברים שהוא אומר לערוץ 7, חלק מהשופרות שמיובאים מחו"ל עלולים להיות פסולים. "אני נוסע בעצמי למדינות כמו מרוקו ונמיביה כדי לייבא את קרני האיל, הייצור נעשה כאן בישראל, תחת השגחה קפדנית. שופרות שמיוצרים בסין או במרוקו על ידי גויים רוב הסיכויים שהם פסולים. כי אין בעל מלאכה שלא שוגה במלאכתו, אצלנו שופר שנסדק או שנוצר פה חור, נזרק לפח, הסינים לעומת זאת מדביקים וסותמים סדקים, שופר מתוקן הוא פסול. שופר כשר חייב להיות מקרן של אייל, עם שיעור מינימאלי של שני טפחים, וללא נקב או סדק". קינן נוסע למדינות רבות כדי לקנות קרניים משובחות ולעיתים אף מסכן את עצמו, "זה לא פשוט לייצר שופר אייל תימני לא מעובד ולא מיושר ולכוון את הצליל כמו שצריך. רק בשבוע שעבר קיבלתי טלפון מבית חב"ד בניו דלהי שביקשו שופר, שלחתי להם. שופרות רבים שלי גם מגיעים לארה"ב. אני יליד מרוקו וכל שנה אני נוסע למרוקו לרכוש שם קרני אייל, גם בנמיביה אני רוכש קרני דישון וראם. אני מטייל במקומות רבים במסגרת החיפושים אחרי קרניים, ולעיתים גם במקומות מסוכנים. לפני שש שנים הייתי בדרך איסטנבול וירדתי לעדנה לכיוון הגבול הסורי בשטח התורכי ליד הכפרים הכורדים זה היה ממש מסוכן. אני חייב לנסוע כדי לראות שהקרניים טובות לא מתולעות ולא סדוקות". קינן פיתח שיטה מיוחדת שה הוא מצליח לכוון את הסאונד המתאים לכל בעל תוקע. "באים אלי בעלי תוקע מכל הארץ כדי שאתאים להם את הסאונד. אני מרים או מנמיך את הצליל, זו טכניקה מיוחדת ואני שמח שגם שני ילדיי חנן ונתנאל ממשיכים במסורת".
