מפגש יוצא דופן של קובעי מדיניות בכירים בישראל עם חוקרים מובילים בעולם בתחום החינוך והכלכלה ייערך היום (א') ביוזמת מרכז טאוב במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בחלק הראשון של הכנס, יציגו הפרופסורים אדם גמראן, אריק הניושק ורוברט טופל את חזית הידע המחקרית, כל אחד בתחומו. בחלק השני של הכנס, פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב יציג ממצאים חדשים של חוקרי מרכז טאוב ויתנהל דיון סביב שולחן עגול בראשות פרופ' סטנלי פישר ביחד עם פרופ' אמנון רונינשטיין, מנכ"ל משרד האוצר ושלושת החוקרים בחו"ל על המצב בישראל. פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב מסר כי "לאור מצב החינוך העגום בישראל וההשלכות החברתיות והכלכליות הקשות על המדינה והחברה, יזם מרכז טאוב מפגש שמטרתו הצגת חזית הידע בנוגע לקשר בין חינוך לכלכלה, בפני קובעי המדיניות המובילים בדרג המקצועי בתחומי החינוך, הכלכלה והחברה הכוללים את הדרגים המקצועיים הבכירים במשרדי החינוך והאוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, אנשי אקדמיה, נציגי המגזר השלישי והעסקי ועוד". בכנס יוצג מחקר של מרכז טאוב המראה קשר הדוק בין רמת ההשכלה לבין תעסוקה והכנסה. בקרב גילאי העבודה העיקריים בישראל, קרוב לשני שלישים (63%) ממי שיש להם עד שמונה שנות לימוד בלבד אינם מועסקים. בקרב בוגרי 9-10 שנות לימוד, שיעורי אי-התעסוקה יורדים ל-42%, והם ממשיכים לרדת, ל-27% אצל מי שלמדו 11-12 שנים – שיעור שהינה כפול משיעור אי-התעסוקה בקרב אקדמאים (13%). מצד שני, ככל שמספר שנות הלימוד גדל, כך גם גדלה ההכנסה, מ-4,827 ₪ בחודש אצל מי שלא סיימו יותר מ-8 שנות לימוד, ל-5,535 ₪ בקרב בוגרי 9-10 שנות לימוד, ל-6,611 ₪ אצל מי שססימו 11-12 שנות לימוד. הקבפיצה הגדולה ביותר בהכנסה היא במעבר לבוגרי תואר אקדמי, עם הכנסה חודשית ממוצעת של 11,857 ₪. פרופ' רוברט טופל, אחד מאורחי הכנס מאוניברסיטת שיקגו מגלה שממצאי מרכז טאוב על ישראל תואמים מאוד את הממצאים על הקשר בין חינוך לתעסוקה ממדינות אחרות. פרופי טופל מגלה כי בארה"ב, למשל, הגידול בהכנסה הנובע מכל שנת לימודים נוספת הוא ניכר ומגיע לטווח של 8-15 אחוז. פרופ' טופל יציג בכנס מחקרים המוכיחים שארצות ואזורים המשקיעים סכומים נכבדים בהון האנושי – לדוגמה בהעלאת מספר שנות הלימוד הממוצע של כוח העבודה שלהם – נהנים משיעורים גבוהים יותר של צמיחה כלכלית. לדבריו גם ישראל צריכה לתרגם מסקנה זו למדיניות. זאת ועוד, מנתונים שנאספו לאחרונה בארה"ב עולה כי ארבע שנות לימוד במכללה מעלות את ההכנסות בכ-65 אחוז, המִיתרגמים לתשואה שנתית של כ-13 אחוז. הפרופסור אריק הניושק מאוניברסיטת סטנפורד מראה שבזמן שכמות החינוך חשובה – כפי שזו באה לידי ביטוי במספר שנות לימוד, לאיכות החינוך השפעה חזקה אף יותר. מחקר פורץ דרך בתחום זה שיוצג בכנס ע"י פרופ' אריק הניושק מראה את מידת הקשר בין הישגים לימודיים בתחומי הליבה לבין הבדלים בצמיחה כלכלית ב-50 מדינות בין השנים 1960 ו- 2000. כפי שאומר פרופ' הניושק, "לא מספיק לבלות שעות רבות יותר בבית-הספר; צריך גם ללמוד שם משהו". לכמעט מחצית (45%) מהאוכלוסיה בישראל בגילאי העבודה העיקריים השכלה שאינה מסתכמת ביותר מ-12 שנות לימוד. ל-31% מקבוצת הגיל הזו יש תואר אקדמי. פרופ' אדם גמראן מאוניברסיטת ויסקונסין יציג בכנס המלצות אופרטיביות להעלאת רמת ההישגים הלימודיים. מחקריו מצביעים על שלושה תחומי השקעה כדאיים במיוחד שעשויים לשפר את איכות החינוך: כוח אדם חינוכי, שיטות הוראה, והיבטים מערכתיים של בית-הספר (גודל כיתה, אקלים). בהקשר זה מציין פרופ' גמראן את ממצאי דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב, לפיהם בהשוואה למדינות אחרות, בתי-ספר בישראל מקדישים כמות זמן ניכרת להוראה אבל לא בהכרח בתחומי הליבה. ממצא זה בעייתי, היות שהזמן המוקדש להוראה בנושא מסוים נמצא כאחד מן הגורמים המתואמים ביותר עם הישגי התלמידים. לגבי גודל הכיתות, המחקר מראה כי הקטנת מספר התלמידים בגן הילדים ובכיתה א' תורמת באופן חיובי להישגי התלמידים. השפעה זו נותרת בעינה לאורך זמן אך אינה גדֵלה בכיתות הגבוהות יותר, יהא אשר יהא מספר התלמידים הלומדים בהן. ממצאים אלה מתייחסים לשינויים בגודלן של כיתות קטנות יחסית לכתחילה, לדוגמה הקטנה מ-23 ל-17 תלמידים. מאחר שהכיתות בישראל גדולות בהרבה, במיוחד בחטיבות הביניים, ההשפעה של הקטנת גודל הכיתה יכולה להיות גדולה בהרבה בישראל. בחלק השני של הכנס יערך שולחן עגול ודיון בראשות נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר ובהשתתפות פרופ' אמנון רובינשטיין – נשיא המרכז הבינתחומי ושר החינוך לשעבר, חיים שני - מנכ"ל משרד האוצר, שלושת האורחים מחו"ל, ופרופ' דן בן-דוד – מנכ"ל מרכז טאוב, שיציג את ממצאי מרכז טאוב אודות מצב החינוך בישראל ולפיהם ישראל נמצאת בתחתית טבלת המדינות המפותחות בהישגי התלמידים וכן יציג את הקשר בין חינוך לתעסוקה ולשכר בישראל. בתום ההצגה יתקיים דיון לעומק בהשלכות הניסיון הבינלאומי על ישראל.
