חבר הכנסת מגלי והבה, איש 'קדימה' מכהן גם כסגן נשיא הפרלמנט של מדינות הים התיכון ובשל תפקידו זה הוזמן על ידי מזכ"ל האו"ם וצוותו להשתתף בדיונים אודות המהפכות במדינות ערב ובין השאר גם אודות הצפוי ביום שלאחר ההצבעה הפלשתינית באו"ם. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם והבה על הביקור אליו הוא יוצא היום. בראשית דבריו מספר והבה על הפרלמנט שהוא מכהן בו כסגן נשיא, פרלמנט בו חברות מדינות אירופה ומדינות חוף הים התיכון. דיון מרכזי הצפוי להתקיים באו"ם צפוי לעסוק בעתידה של לוב לאחר המהפכה שם ובהמשך גם בסוגיית המדינות האחרות כדוגמת תוניס ומצרים. כאמור, לצד הדיון הזה צפוי והבה להציג את עמדתו אודות ההצבעה הפלשתינית באו"ם. לדבריו בכוונתו להציג את העמדה הישראלית ולפיה הצבעה שכזו תפגע בראש ובראשונה בפלשתינים עצמם שלא הצליחו להגיע להישג כלשהו במאה שנות טרור ואלימות, ולעומת זאת זכו להכרה ולהישגים כשפנו לדרך המו"מ המדיני. לטעמו מהלך שכזה יכול להביא לחוסר יציבות גם בישראל אך גם במזרח התיכון כולו. להערכתו של והבה עדיין יש מקום לאמירות שכאלה גם בשבוע שבו מתוכננת ההצבעה. הוא מזכיר בהקשר זה את ההתלבטות הפלשתינית לגבי צעדיה ואת לבטיהן של מדינות שונות באשר לאופן בו יצביעו שכן אינן מבינות את משמעות ההצבעה באו"ם. לטעמו מדובר בהוכחות לכך שעדיין יש מקום לפעילות דיפלומטית שיכולה להניב פירות מבחינתה של ישראל. במהלך הביקור בניו יורק צפוי והבה לפגוש בכירים באו"ם, כמו גם את מזכ"ל האו"ם עצמו, וכן בכירים בהנהגה האירופית והבית הלבן. "בפני כל אלה אשמיע את האינטרס של מדינת ישראל", הוא אומר. ומה באשר להאשמות שהטיחו ועדיין מטיחים אנשי מפלגתו 'קדימה' בראש הממשלה, ולפיהן הקיפאון המדיני שהוא הוביל אליו היה הגורם שהוביל את הפלשתינים לאו"ם. והבה מציין ש"מעולם לא האשמנו את הממשלה לבדה". עם זאת הוא מלין על הקפאתו של המו"מ הישיר מול הפלשתינים ומציין שתחת ממשלות קודמות גם כאשר המציאות הייתה קשה ביותר נמשך המו"מ הישיר, ולטעמו על נתניהו היה להודיע שהוא נכון להמשיך במו"מ מהנקודה בה הופסק. לדבריו של והבה הכרזותיו של נתניהו אודות נכונותו לרעיון שתי המדינות לשני עמים אינן מספיקות שכן לטעמו נתניהו מכריז הכרזות אך עושה את ההיפך, ועליו היה לשרטט מפה שאליה הוא נכון להגיע ובמקביל לא להתעקש על הכרה פלשתינית בהיות מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי. הוא מזכיר בדבריו את דברי אבו מאזן ולפיהם יכולה ישראל להגדיר את עצמה כרצונה ואל לה לחייב את הפלשתינים להכיר בהגדרה זו. והבה אינו מקבל את הטענה ולפיה עצם הסירוב של הפלשתינים לקבל הכרה שכזו מוכיח את נחיצות הדרישה. לדבריו היה על נתניהו להסתפק בדרישה שתום המו"מ יהווה תום הדרישות הפלשתיניות העתידיות. ומה באשר לסרבנותו של אבו מאזן להגיב להצעותיו המפליגות של ראש הממשלה לשעבר אולמרט? והבה סבור שעל נתניהו היה להתייחס למפגשים הרשמיים של לבני ואולמרט ולא למפגשים אישיים ולמה שהוצע בהם. זאת לנוכח עדותו של אולמרט ולפיה מסר לאבו מאזן מפה ובה הצעתו המפליגה שכל ראש ממשלה לא יוכל להציע כמותה, אך אבו מאזן קיפל את המפה ואפילו לא חזר אליו כדי לחוות עליה את דעתו.
