במפגש יוצא דופן של קובעי מדיניות בכירים בישראל עם חוקרים מובילים בעולם בתחום החינוך והכלכלה שהתקיים ביוזמת מרכז טאוב בירושלים הציגו הפרופסורים אדם גמראן, אריק הניושק ורוברט טופל את חזית הידע המחקרית ובסופה המלצתם למדינת ישראל להשקיע בחינוך עד שנגיע לרמה הממוצעת במבחני פיזה להערכת תלמידים לרמה הממוצעת של מדינות ה – OECD. לדעה זו הצטרף גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שאמר בכנס כי השקעה בחינוך תביא לתוספת משמעותית ביותר של כ-24% בצמיחה לאורך השנים. פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב מסר כי "לאור מצב החינוך העגום בישראל וההשלכות החברתיות והכלכליות הקשות על המדינה והחברה, יש חשיבות עצומה להשקעה בחינוך". במפגש השתתפו גם אישי ציבור כעופרה שטראוס, אמנון רובינשטיין ודב לאוטמן, אשר אמר כי "אני מודאג יותר מהפערים בחברה מאשר האיום של החמ"ס ואויבי ישראל. הדרך היחידה לסגירת הפערים היא באמצעות החינוך". בכנס השתתפו חוקרי חינוך וכלכלה, הדרגים המקצועיים הבכירים במשרדי החינוך והאוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, אנשי אקדמיה, נציגי המגזר השלישי והעסקי ועוד. אקדמאים מרוויחים למעלה מכפול מבוגרי תיכון לעומת מועסקים שלא סיימו לימודי תיכון - כך עולה ממחקר של מרכז טאוב, בראשות פרופ' דן בן דוד, שהוצג בכנס. מחקרים שהוצגו בכנס מגלים גם כי רמת הלימודים והיקף לימודי הליבה תורמים באופן משמעותי לצמיחה הכלכלית, כך שהשקעה נמוכה במערכת החינוך והזנחת לימודי הליבה פוגעים למעשה בצמיחה הכלכלית. על פי המחקר של מרכז טאוב, קיים קשר הדוק בין רמת השכלה לבין תעסוקה והכנסה בקרב גילאי העבודה העיקריים בישראל. לפי ממצאים המחקר כ-63% מאוכלוסיית גיל העבודה שרכשה עד שמונה שנות חינוך בלבד אינם מועסקים. שיעור אי התעסוקה יורד ל-42% בקרב בוגרי 10-9 שנות לימוד ול-27% לבוגרי 12-11 שנות לימוד. אצל אקדמאים שיעור אי התעסוקה הוא הנמוך ביותר - 13%. עוד מתברר במחקר כי רמת ההכנסה של האקדמאים היא הגבוהה ביותר - 11,857 שקל בממוצע - יותר מפי שניים ממועסקים שרכשו 10-9 שנות לימוד - 5,535 שקל, מועסקים שסיימו 12-11 שנות לימוד משתכרים כ-6,611 שקל בחודש בממוצע. ההכנסה הנמוכה ביותר היא בקרב מועסקים שלא סיימו 8 שנות לימוד והיא מסתכמת בכ-4,827 בממוצע בלבד. לפי המחקר, רק ל-31% מגילאי התעסוקה העיקריים (54-25) יש תואר אקדמי, אבל השכלתה של כמעט מחצית מהאוכלוסייה - 45% - מסתכמת בפחות מ-12 שנות לימוד, ולכן שכרה נמוך משמעותית בכנס הופיע גם מומחה עולמי, פרופ' רוברט טופול, מאוניברסיטת שיקגו שהציג בכנס את ממצאי מחקרו התואמים לממצאים במדינות אחרות. בארה"ב, כל שנת לימודים נוספת תורמת 8%-15% להכנסה מעבודה וארבע שנות לימוד במכללה מעלות את ההכנסות מעבודה בכ-65%. לפי מחקר שערך והוצג בכנס, בארצות המשקיעות יותר בפיתוח ההון האנושי בין היתר באמצעות חינוך, שיעור הצמיחה גבוה יותר.עוד מחקר שהוצג בכנס מצביע כי לאיכות החינוך, בעיקר במקצועות הליבה - שאינם נלמדים בכל בתי הספר בישראל - השפעה קריטית על צמיחה כלכלית. לפי מחקר, שהוצג בכנס על ידי פרופ' אריק הניושק מאוניברסיטת סטנפורד, הוכח קשר בין צמיחה כלכלית גבוהה לבין הישגי התלמידים ב-50 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2000-1960. מחקרים של מרכז טאוב מדגישים כי בתי ספר בישראל מקדישים כמות זמן ניכרת להוראה אבל לא בהכרח בתחומי הליבה למרות שנמצא שהזמן המוקדש להוראה בנושא מסוים הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הישגי התלמידים. בכנס הוצגו גם המלצות להעלאת ההישגים בלימודים על ידי פרופ' אדם גמראן, מאוניברסיטת ויסקונסין . לפי מחקר שערך, יש להשקיע בכוח האדם החינוכי, שיטת ההוראה וגודל הכיתה. לפי המחקר שערך, הקטנת הצפיפות בכיתות בגני הילדים ובכיתה א' תורמת להישגי התלמידים אך אינה משפיעה על ההישגים בכיתות הגבוהות.
