שוב ושוב מתבטא ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה נגד ההצבעה הפלשתינית באו"ם ומזהיר את אבו מאזן מהמהלך בו בחר. עם ד"ר עידו זלקוביץ' מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, מומחה לחברה ולפוליטיקה הפלסטינית, ביקשנו להבין מדוע. לטעמו של ד"ר זלקוביץ' התנגדותו של הנייה היא התנגדות טבעית לנוכח עמדותיו המדיניות של החמאס המחזיר ב"אג'נדה הפוכה במאה ושמונים מעלות מזו של אבו מאזן". "חמאס לא מוכן לקחת חלק בשום הליך מדיני. מבחינתו כל אדמת פלשתין היא אדמת וואקף שאסור לשאת ולתת עליה", אומר זלקוביץ' המגדיר את התפיסה החמאסית כ"משיחית", כזו שאינה מקבלת פשרות וצופה אל חזון אחרית הימים, חזון בו לתפיסתה תזכה בפלשתין כולה. כל זאת בדרך להקמתה של חליפות איסלאמית גדולה וכוללת. עם זאת מציין זלקוביץ' במיוחד את הסכמתו של חמאס לאפשר לאבו מאזן להתקדם בהליך בו פתח מול האו"ם, גם לאחר ההסכם בין שני הפלגים. לטעמו ההסכמה החמאסית שניתנה לאבו מאזן לקדם הליך מדיני נועדה כדי להביא לכישלון מהלך זה, כדי שבעתיד יוכל חמאס לטעון שהנה, גם אבו מאזן שוחר המשא ומתן לא הצליח ואג'נדת ההידברות כשלה בעוד האלטרנטיבה היחידה שנותרה היא חזרה לדרך האלימות והטרור. זלקוביץ' רואה במהלך הפניה לאו"ם רצון מצידו של אבו מאזן להושיב את ישראל על שולחן המו"מ בכפייה שתבוא מכיוון העולם. עוד הוא מציין שלהערכתו כל הסכם הפיוס שבין פתח' לחמאס לא היה אלא הליך טקטי ותו לא. הוא מעיר ש"הרבה שאלות לא נפתרו", ומציג דוגמא בולטת לשאלה שכזו: "כיצד יוקם כוח צבאי אחד?", כאשר העמדות כל כך מנוגדות והיעדים שונים כל כך. ומה באשר לסיכוי שבתוך שנים אחדות ישתלט חמאס על הממשל ביהודה ושומרון. זלקוביץ' מעריך שמהלך שכזה לא יתרחש. הוא סבור שהאופן האלים בו השתלט חמאס על רצועת עזה וגורלם של אנשי הפתח' צרוב בתודעה הפלשתינית ומרתיע רבים מלתמוך בארגון. סיבה נוספת לכך היא היות כוחותיו של אבו מאזן חמושים, הסיוע האמריקאי שהוא מקבל, הנוכחות הלא מבוטלת של צה"ל בשטח והתיאום בין אנשיו לכוחות הביטחון הישראליים.
