בהפקת מכללת הרצוג-גוש עציון. צילום ועריכה: גבי ניומן. שכונת 'אוהל משה' הייתה התשובה הספרדית ל'מזכרת משה' האשכנזית. פרנסי הקהילה הספרדית בירושלים פנו ל'קרן משה מונטיפיורי' בלונדון בדרישה להקצות שטח אדמה גם לקהילה הספרדית. בסופו של דבר נבנתה השכונה שרבות משכונות ירושלים מנציחה את שמו של השר משה. בנייתו של בית הכנסת 'אוהל משה' החלה בשנת 1883 והוא נחנך שלוש שנים מאוחר יותר. בעתון 'החבצלת' מינואר 1887 מתוארת חנוכת בית הכנסת: "ביום רביעי החולף, יום שמיני לחנוכה, חגגו אחינו הספרדים תושבי הבתים החדשים בחברת אוהל משה, את חג חנוכת בית הכנסת החדש הנבנה שם... והבית כלול בהדרו ויופיו מרהיב עין רואיו". בקומת הקרקע היו מצויים המקווה והתנור השכונתי שריחותיו נחרתו בזיכרונות ילדי השכונה: "ריחות הניחוח שעלו למעלה עם פתיחת התנור הוסיפו נופך לנעימת המזמורים. אולם, שימשו בו זמנית תמריץ לא מבוטל להאצת קצב אמירתם, כדי להשלים את מסכת עונג השבת של כל איש בביתו, עם אכילת חמין".
