בשבועת האחרונים הופץ ביהודה ושומרון מסמך הנחיות לרכזי הביטחון של הישובים בנושא התמודדות עם פעולות עוינות של הפלשתינים, במסגרת היערכות "זרעי קיץ". על המסמך, העוסק בהוראות פתיחה באש במקרה של פעילות עוינת, הצפויה לאחר הכרזת המדינה הפלשתינית בעצרת הכללית של האו"מ בספטמבר, לא חתום מפקד אוגדת איו"ש או מח"ט החטיבה המרחבית, אלא "ראש תחום מבצעים וזכויות אדם" בלשכת היועץ המשפטי של פיקוד מרכז. היועץ המשפטי של פיקוד המרכז אינו כפוף לאלוף הפיקוד אלא לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף מנדבליט שהודיע לאחרונה לבג"צ על כך שכל אירוע מבצעי שבו יהרג אזרח ע"י חיילי צה"ל יביא לפתיחת חקירת מצ"ח באופן מיידי. "הפרקליט הצבאי הראשי עצמו, אינו כפוף לרמטכ"ל אלא ליועץ המשפטי לממשלה", כך קבע ווינשטיין בעדותו לפני וועדת טירקל. התופעה החדשה כך למעשה הושלמה העברת ה"סמכות המבצעית" מידי שרשת הפיקוד של צה"ל לידי שרשרת "הפיקוד" המשפטית. שיקול הדעת המבצעי יועמד עכשיו לבחינה משפטית בכל אירוע ואירוע שבו יפגעו אזרחי אוייב, וזאת ע"פ שיקול הדעת העצמאי של אנשי הפרקליטות הצבאית או היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה אם פעילות ביטחונית זו או אחרת היתה מוצדקת, אם היא התנהלות בדרך נכונה, או אם התוצאות עולות בקנה אחד עם מה שמצופה מהצבא אינה נמצאת יותר בידי הדרג הפיקודי של צה"ל אלא בידי הדרג השיפוטי. כל זאת ללא שום אחריות, נותרה כמובן בידי המפקדים והחיילים בשטח. המשמעויות על המשמעות האמיתית של תהליך הרסני זה, ניתן היה ללמוד מדרך ההתנהלות של ראש הממשלה ושר הביטחון בפיגוע הטרור שהתרחש לפני שלשה שבועות בדרך לאילת. על אף שהיתה בידיהם התראה ממוקדת על הפיגוע העומד להתרחש, וגם מיקום מדויק של מפקדי הארגון העומד מאחוריו, נמנעו השנים מלבצע סיכול ממוקד, שיתכן והיתה מונעת את האירוע. אירוע שגבה בסיכומו של דבר את חייהם של שמונה אנשים. ה"שיקול המבצעי" של שימוש בנשק אינו נמצא יותר בידי המפקד או החייל ואיש הביטחון, אלא בידי גורמים או סמכות שאין לה שום קשר או אחריות לדבר. כך יכול מחבל צעיר, לגנוב מונית מבעליה ולבצע פיגוע דריסה המוני של עשרות אנשים במרכז ת"א, לצאת מהרכב עם הסכין, לפצוע קשה קצין מג"ב ולפגוע בעוד חמישה אנשי ביטחון, מבלי שאיש מהם יעיז להוציא את אקדחו כדי לפגוע ולעצור את המחבל. לכל איש ביטחון ברור כיום, שהסיכון האישי שהוא לוקח על עצמו במקרה של הפעלת נשק חם, הוא הרבה יותר גבוה מהסיכון של התמודדות בידיים ריקות, עם מחבל חמוש בסכין שצועק אללה הוא אכבר. במקרה שהוא יפגע או חס וחלילה יהרג, הוא יקבל גיבוי מכל מי שעומד מעליו. במקרה שיפתח באש ויועמד למשפט, רק אלוהים יעזור לו.
