הלשכה לסיוע משפטי בירושלים של משרד המשפטים הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה בשם 13 תובעים, בני הלאום הערבי, כנגד רשת המזון "מחסני כמעט חינם", בטענה כי פוטרו כולם, באופן קולקטיבי, על רקע היותם ערבים. התובעים, דורשים פיצוי כולל בסכום של 590,000 ₪ בשל הפרת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד תמיר בלנק. לדברי עו"ד לימור גולדנברג- חדד, סגנית לראש הלשכה לסיוע משפטי בירושלים, "מדובר בתביעה שעניינה פגיעה ביסודות העמוקים והעדינים ביותר של החברה בישראל, אפליה חמורה, המנוגדת לחוק ולכללי הצדק. הפיטורים הקולקטיביים בהם נקטה רשת "מחסני כמעט חינם" כנגד 19 עובדיה הערבים, באופן מפתיע בליל שבת, מעלה חשש לאפלייתם בשל היותם בני הלאום הערבי". לפי טענות התביעה, 19 עובדים ערבים של סניף הרשת כמעט חינם במודיעין, פוטרו יחד, בהפתעה, ללא התראה מוקדמת וללא עילה ממשית ברורה, רק בשל היותם בני הלאום הערבי. הלשכה לסיוע משפטי בירושלים הגישה את התביעה בשם 13 מהעובדים שפוטרו. בערב שבת של יום 18 למרץ 2011, לאחר השעה 22:00 בלילה, הוזמנו העובדים הערבים של הסניף, לבית קפה בשכונת בית חנינא שבירושלים, שם נמסרו להם באישון לילה מכתבי פיטורים. עילת הפיטורים בכל מכתבי הפיטורים הייתה זהה לכולם: "אי התאמה למערכת והתנהגות שאינה הולמת". התובעים טוענים, כי הופתעו מפיטוריהם, שנעשו ללא התראה מוקדמת, לרבות שימוע כנדרש עפ"י דין, מבלי שהוסברו להם הטענות הכלליות שהופנו נגדם, ומבלי שניתנה להם הזדמנות להגיב עליהם.יודגש, כי העובדים הנ"ל עבדו בתפקידים שונים ובמחלקות שונות בסניף, והקשר היחיד ביניהם הוא היותם בני הלאום הערבי. התובעים טוענים עוד, כי סבלו במהלך העבודה, ובייחוד לקראת סיומה, מיחס פוגעני מצד מנהלי הרשת ועובדיה, על רקע היותם ערבים. כמו כן, נטען כי העובדים אף גילו בדיעבד כי כחודש לפני הפיטורים, התבקשו העובדים היהודים בסניף, לחתום על מכתב תלונה להנהלת הרשת, לפיו העובדים הערבים בסניף מהווים סכנה ביטחונית. לתובעים נודע, כי חלק מהעובדים היהודים סרבו לחתום על מסמך זה. עוד נטען בכתב התביעה כי מנהל הסניף הצהיר, עם כניסה לתפקידו, כי אינו מעוניין להעסיק ערבים בסניף, לרבות עובדי ניקיון. לאחר הפיטורים, ומשעלה חשש ממשי כי פיטוריהם של העובדים נעשו תוך הפליה ובניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התערבה נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, ובסיועה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א בקשה למתן צו זמני המורה על ביטול הפיטורים. בעקבות הליך זה, הוחלט כי רשת "מחסני כמעט חינם" תערוך שימוע הוגן לכל אחד מן העובדים, ובנוכחות נציג אובייקטיבי מטעם הנציבות. ביום 1.5.2011 נערך שימוע לכל אחד מהמפוטרים. בכתב התביעה טוענים התובעים, כי כנגד חלקם הועלו טענות שווא בדבר היותם סיכון בטחוני, התנהגות לא ראויה וחוסר תפקוד הולם בעבודה, כמו גם טענות כלליות, כגון: אי קבלת היררכיה, אי הפנמה של כללי הארגון, נטילת דברי מאפה ללא רשות, אי ביצוע משימות כנדרש, לקיחת חלק בהתאגדות בזמן אירועים משמעתיים בסניף, התססה של העובדים בסניף, הטלת מורא על הנהלת הסניף, ועוד. העובדים טוענים בכתב התביעה כי עבודתם בוצעה לשביעות רצונם של הממונים, וחלק מהם אף נחשבו לעובדים מצטיינים. כמו כן, הם טוענים כי הנתבעת לא הצליחה להסביר מדוע טענות ספציפיות נגד עובד או שניים מצדיקות פיטורי כל העובדים הערבים כמקשה אחת וללא שימוע.מיותר לציין, כי לאחר השימועים הנ"ל פוטרו כל העובדים בשנית. בכתב התביעה תובעים העובדים סכום של 590,000 ₪ כפיצוי כולל בגין הפגיעה בזכותם לשיויון ולכבוד, המעוגנות בחוק ובפסיקה. לדברי עו"ד גולדנברג-חדד: "במכתבי הפיטורים הועלו כנגד חלק מהעובדים טענות סתמיות וכלליות. כך לדוגמא, כנגד אחד מהם הועלתה טענה, לפיה נהג בזילזול כלפי לקוחות, אולם תפקידו של העובד לא היה כרוך במתן שירות ללקוחות ולמעשה הוא בקושי דובר השפה העברית. יתר על כן, הוטחו בעובדים הנ"ל, כמקשה אחת, האשמות כדוגמת תמיכה בטרור, אלימות, לכלוך, קללות ועוד, דבר שגרם לפגיעה בשמם הטוב וכן לבושה ומבוכה. לא אחת נקבע בפסיקה, כי שוויון ואיסור ההפליה הינם כללי צדק שחברה מתוקנת לא תוכל לחיות בלעדיהם".
