דו"ח טרכטנברג מקדיש פרק משמעותי לשילובם של גברים חרדים בשוק העבודה, וקובע כי יש לשלב לימודי מקצועות חול בהשכלתם. "המגזר החרדי מונה כיום כ- 8% מסך האוכלוסייה בישראל וגדל בקצב מהיר, כך שמצבו הכלכלי-חברתי ועתידו משליך לא רק על עצמו אלא על המשק והחברה בכללותם. מכאן החשיבות והדחיפות להבין היטב את מכלול הבעיות העומדות בפני השתלבותו של המגזר החרדי בעשייה המשקית והכלל חברתית, ולהתוות בהתאם דרכי פעולה נאותים", נקבע בדו"ח. לדבריו מחבריו, "אחד הנתיבים הקריטיים שיש לפרוץ הנו התעסוקה, לאור שיעור ההשתתפות הנמוך מאוד של גברים חרדיים. האתגר הגדול הוא כיצד לאפשר ולעודד כניסה נרחבת לעולם התעסוקה, תוך כיבוד הצביון הייחודי של מגזר זה". "על משרד החינוך לדאוג לכך ולוודא שבכל בתי הספר היסודיים ללא יוצא מהכלל יילמדו לכל הפחות מקצועות בסיסיים אלה: מתמטיקה, אנגלית, מחשבים, ואחד או יותר מהמדעים הקלאסיים. על משרד החינוך להנהיג פיקוח אפקטיבי על הוראת מקצועות אלה בכל בתי הספר, ולהפעיל בהם את מבחני המיצ"ב. משרד החינוך יוכל לסייע להנחיל לימודים אלה הן ע"י העמדת אמצעי הוראה כנדרש, והן ע"י תקצוב כנהוג בשאר הזרמים", קובע הדו"ח. מחברי הדו"ח אף מציינים, כי "באשר לישיבות הקטנות, אנו ערים לכך שמסגרות אלו, המקבילות לבתי הספר התיכוניים בחינוך הכללי, מיועדות כיום ללימודי קודש בלבד. יש לשאוף לכך כי לאורך זמן ישולבו גם לימודים מכשירי תעסוקה במסגרות אלה, ואז כמובן יהיה על משרד החינוך לסייע לעשות כן, כפי שנוהג בשאר הזרמים". בדו"ח מבקשים גם לתקוף את אתוס "חברת הלומדים" ומציינים כי "מהזווית החרדית לימודי תורה הנם כאמור אידיאל וערך שאין שני לו, אבל השאלה הנוקבת היא האם פירושו של דבר שלימוד תורה שאין בצידו תעסוקה חייב להיות דרכו של כל גבר חרדי בלא הגבלת זמן? לדוגמא, רוב רובם של הסטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה לומדים שלוש שנים לתואר ראשון, מיעוטם ממשיכים הלאה לתואר שני, ורק אחוז קטן ביותר ממשיכים לדוקטורט. על פי גישה זו היינו מצפים שגם בקרב המגזר החרדי תיווצר פירמידה דומה, ובראשה אותם עילויים אשר יהיו בעתיד להנהגה של העולם החרדי. על כן, התמיכה המופנית ללומדים בישיבות ובכוללים צריכה להיות מחולקת למוסדות כך שתעודד את המוכשרים ביותר מבין האברכים להמשיך ללמוד, ואת הרוב הגדול יתמרץ לצאת לתעסוקה, תוך רכישת הכשרה מתאימה לכך".
