הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית שקראה לחייב לימודי ליבה גם במוסדות החינוך החרדים והערבים קיבלה חיזוק מנתונים שפורסמו ערב ראש השנה במדד הדת והמדינה של עמותת חופש דת ושיוויון. לפי המדד, שמבוסס על מדגם רחב במיוחד המייצג את האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל, עולה כי80% מהציבור בעד חיוב מקצועות ליבה גם בחינוך החרדי (90% מהחילונים, 81% מהמסורתיים ו-75% מהדתיים). בנוסף עולה כי 64% מכלל הציבור תומך בשלילת תקציבים מבתי ספר שאינם מלמדים את מקצועות החול (74% מהחילונים ו-67% מהמסורתיים). 28% אף צידדו בחקיקה שתקבע כי זוהי עבירה שהעונש עליה הוא קנס גבוה, "עצם העובדה שהממשלה הפילה את החוק שיזמתי במושב הקודם מראה שהיא פועלת לרעת כלל הציבור ומושפעת ממפלגות סקטוריאליות בעלות אינטרס", אמר ח"כ שטרית. "במושב הקרוב אני מתכוון להביא את הצעת חוק לימודי יסוד להצבעה מחודשת וגם אפעל לשינוי שיטת הבחירות לשיטה אישית-אזורית, מה שיקטין את כוחן של המפלגות הקטנות. לא יתכן שתלמידי מוסדות החינוך בזרם החרדי והערבי לא ילמדו מקצועות ליבה ויהפכו לנטל על החברה הישראלית. מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה, מדעים, עברית, הסטוריה ואזרחות הם חוליה מקשרת בין כל פלגי העם וכל מגזריו וחשובים כדי ליצור מכנה משותף בסיסי. דווקא עכשיו בזמן של משבר חברתי הממשלה צריכה לפעול כדי שהתלמידים האלה יקבלו כלים להשתלב בשוק העבודה ולא יהפכו לנטל על החברה". ביום ג' הקרוב, יתקיים בבג"צ הדיון בעתירה שהגישו הפרופסורים אמנון רובינשטיין ואוריאל רייכמן כנגד חוקתיות החוק הפוטר "ישיבות קטנות" (כיתות ט-י"ב) מלימודי ליבה. העותרים טוענים כי החוק פוגע ב"כבוד האדם" של התלמידים החרדים הלומדים במוסדות אלה בכך שהוא נוטל מהם את היכולת להשתלב בחברה ואת הכלים החיוניים לצורך מימוש האוטונומיה שלהם כבני אדם ובחירת נתיב חייהם. בדיון קודם, הוציא בג"ץ צו על-תנאי כנגד הכנסת וקבע כי העתירה תתברר בפני תשעה שופטים. הדיון בעתירה, כאמור, נקבע למחרתיים.הכנסת טוענת בהודעה שהגישה לבג"ץ, באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, כי החוק הפוטר את הישיבות הקטנות מלימודי ליבה הוא חוקתי וכי אין מקום להתערבות של בית המשפט בחוק ולפסילתו. הכנסת הסבירה כי המציאות שבה "ישיבות קטנות" אינן מקיימות לימודי ליבה במוסדותיהם היא מציאות שנוהגת מאז קום המדינה והחוק לא קבע נורמה חדשה בענין זה אלא רק עיגן אותה בחוק.לדברי היועץ המשפטי לכנסת, טענת העותרים בעייתית במיוחד, כיוון שהיא מבוססת על תפיסה פטרנליסטית, המבקשת בשם כבוד האדם לכפות תפיסות אזרחיות מסוימות על קבוצת מיעוט המחזיקה בתפיסות אחרות. עוד מוסיף היועץ וטוען כי יש לדחות את נסיונם של העותרים לערוך את הניתוח החוקתי מתוך ערכיה של חברת הרוב החילונית וכי יש לקחת בחשבון, מתוך עמדה מכבדת, את שונותה וערכיה של החברה החרדית.
