עם המעבר לשעון חורף שבה התקשורת הישראלית ומתגייסת לטובת מיזם הארכתו של שעון הקיץ או אף ביטולו של שעון החורף לחלוטין. זאת בטענה של פגיעה בכושר הייצור הישראלי ועלייה בתאונות דרכים. אל מול הטענות הללו ניצב מי שהיה עד לא מכבר המדען הראשי של משרד החינוך וכיום מכהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, ד"ר גבי אביטל. ביומן ערוץ 7 הוא שולל את כל הטענות וקובע כי אין כל הוכחה מדעית או אחרת המאששת את טענותיהם של מתנגדי שעון החורף, וכול מטרתם היא אך ורק לתקוף את המגזר החרדי. בראשית דבריו מדגיש ד"ר אביטל כי עמדתו אמנם נשמעת כבודדה בתקשורת, אך היא אינה כזו במציאות. הוא מזכיר את שבע הוועדות שהתמנו כאמור לבחון את הסוגיה. הראשונה בוועדות התמנתה כבר בשנת 76' בעת ממשלת רבין הראשונה והאחרונה התמנתה על ידי השר ישי, ובפני כולן הובאו מחקרים ונתונים סטטיסטיים שנועדו להוביל להתנגדות לשעון החורף, אך לא היה בכוחן לעשות זאת שכן, כך לדברי ד"ר אביטל, אין ולו מדען אחד שיוכל להוכיח זאת שלילת שעון החורף באופן מדעי ואמיתי. ד"ר אביטל מזכיר שמוביל המאבק בשעון החורף הוא חבר הכנסת ניצן הורוביץ, איש מר"ץ, וזאת למרות שאיש מפלגתו, חבר הכנסת לשעבר חיים אורון שהיה חבר בוועדת הח"כים לבחינת הסוגיה קבע ששעון החורף הוא כצעצוע בידי חברי הכנסת המבקשים לעשות בו שימוש פוליטי על פי צרכיהם ותפיסותיהם. כמו כן הוא מזכיר שרבים, גם מאנשי הציבור, הוחתמו על מסמך הקובע ש"ידוע" ששעון החורף פוגע בכושר הייצור וברף תאונות הדרכים, אך מעבר לקביעה ש"ידוע" שכך הוא המצב אין כל הוכחה לכך. לדבריו "המדע לא התערב, האקדמיה לא התערבה", בסוגיה זו כיוון שלא ניתן לקיים בדיקה מחקרית אמיתית. לצורכי מחקר שכזה יש להקים מדינה מקבילה לישראל ולראות את ההבדלים בין מדינה אחת שתתנהל על פי שעון חורף לבין חברתה שלא תתנהל כך. מכיוון שלא ניתן לבצע את הבדיקה הזו לא יכול לקום חוקר מדעי שיקבע קביעה קטגורית בסוגיה זו. באשר לתחושה שאור היום מתחיל מוקדם יותר ועל כן ראוי היה לעבוד בשעה ה"אבודה" הזו, אומר ד"ר אביטל כי לו היינו חיים בחברה חקלאית אכן זה היה המצב שכן העבודה הייתה מתחילה עם עלות השמש ונפסקת סמוך לשעה 10:00 בבוקר, אז השמש צורבת ומקשה על העבודה, אך בחברה המודרנית המציאות אחרת ולא כך מתנהל העולם. עוד הוא מספר כי עמדתו אינה מנותקת גם ממחשבותיו של הרחוב הישראלי. סקר שבחן את דעת הציבור בשאלה גילה שחמישים אחוזים מתנגדים לשעון החורף לעומת 46 אחוזים שאינם מתנגדים לו. השוויון (יחסית) בין שתי הדעות, למרות הקמפיין התקשורתי הנרחב מלמד שהציבור גם הוא אינו משוכנע במה שלא הוכח לו מעולם. באשר לסוגיית תאונות הדרכים שב וקובע ד"ר אביטל כי בפני הוועדה הוצגו נתונים שונים שלא היה באף לא אחד מהם להוכיח שדווקא שעון החורף הוא שהוביל לעלייה כלשהי במספר התאונות. הוא מזכיר בהקשר זה את הירידה העקבית בהיקף תאונות הדרכים, בעיקר כאשר מחשבים מספר זה ביחס למספר הקילומטרים של הכבישים בישראל. יצוין כי בשנתיים האחרונות קיימת עלייה מסוימת במספר ההרוגים בתאונות דרכים, אולם גם זאת מבלי שניתן לתלות את הדבר בשעון חורף. לדבריו בהחלט יתכן שיתר עבודה ויתר עייפות של נהגים היא המובילה לתאונות הדרכים ולא בהכרח החשיכה המוקדמת. "לא נמצא שום ממצא שיכול להוכיח או להפריך את הטענות. אין כלי שיוכל לבדוק זאת", הוא אומר ומציין כי מדינות רבות בעולם כדוגמת הודו, יפן, סין ואחרות אינן מקיימות שעון קיץ. לדבריו הקרבה לקו המשווה מבטלת את הצורך בשעון שכזה וזאת ללא ספק, כלשונו.
