בג'ונגלים של אפריקה תמצאו ילידים מסתובבים בין ענפי הסוף, מקוששים את לחמם, בתי קש, ואם תביטו טוב, תמצאו ביניהם, גם חרדים יהודים, משגיחים על ייצור סכך כשר להמוני ישראל, שמעוניינים, מה לעשות? דווקא בסכך לנצח. אלו הם משגיחי בד"ץ העדה החרדית, שלאחר מסע ארוך בחיפוש אחר מקומות בעולם שיסכימו לייצר סכך על פי דרישות ההלכה (והן רבות), הגיעו לג'ונגלים של אפריקה ולכפרים בסין. מאז החליף הסכך לנצח את כפות התמרים וענפי האיקליפטוס גבר הביקוש למוצר הנוח, זה שאינו מתלכלך ומתקפל בקלות ועד מהרה עלתה הדרישה על ההיצע, ומשקני הסוף שבארץ לא הספיקו החל ייבוא מחצלות מחו"ל, אלא שאז התברר שדרישות ההלכה לסיכוך אינן פשוטות, ולא בטוח שכמה קני סוף קשורים המגיעים מחו"ל הם גם כשרים. כדי להבטיח שהמחצלות המיובאות אכן עומדות בדרישות ההלכתיות יצאו אנשי בד"ץ העדה החרדית לחפש פתרונות ומקומות שיסכימו לייצר על פי הכללים שיימסרו להם ותחת השגחה קפדנית. באפריקה ההיענות הייתה דווקא חיובית על אף התנאים המחמירים. המשגיחים דרשו שהיצור יהיה אך ורק למטרות סכך ולא לישיבה או שכיבה, כמקובל בעולם המחצלות, וזאת כיוון שדבר המשמש לישיבה ושכיבה מקבל טומאה ובכך נפסלת מחצלת שכזו מלשמש לסכך. תנאי זה, כך מסתבר, היה קשה לעיכול עבור לא מעט יצרנים ברחבי העולם. זאת כיוון שבארצות העולם השלישי אריגות הקנים משמשות לצרכים רבים והגבלה עצמית לייצור עבור סיכוך בלבד לא הייתה בראש מעייניהם של היצרנים. דווקא באפריקה, בשל היותה פרימיטיבית, ובשל השימוש המגוון שם לקני סוף, (שם אפילו בתי המלון בנויים מקני סוף, ונראים למעשה כמו סוג של סוכה), ישנו ייצור מיוחד לסיכוך, והתנאי לא היווה בעיה. תנאי נוסף שהוצב בפני היצרנים היה השימוש אך ורק בחומרים מן הטבע. תנאי זה הקשה דווקא על הסינים, אצלם הטכנולוגיה מתקדמת, ואפשרויות הייצור רבות. הסינים התקשו להבין מדוע לא להשתמש בחיקוי של חוטי רפיה לקשירת הסכך ולהביא במקומו נייר שנראה בדיוק אותו דבר... כדי להבטיח שתנאים אלה ואחרים נשמרים נשלחים משגיחים מיוחדים לפקח על עבודות הייצור, ובין השאר נצרכת גם בדיקה במעבדות כדי לבחון את סוגי החוטים וכיוצא באלה.
