ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה היום את דיוניה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. בפתח הישיבה דנה הוועדה בסעיף שנועד להסדיר את התשלום שיצטרכו לשלם הגופים שירצו להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך. לפי ההצעה, גוף שירצה להפיץ את שידוריו באמצעות מערך עידן פלוס יצטרך לשלם סכום שייקבעו שרי התקשורת והאוצר, בהתייעצות עם הגורם שיפעיל את המערך. מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מנשה סמירה, הסביר כי העלות השוטפת לתחזוקה של משדר שיכול להפיץ שידור של 6 ערוצים נעה בין 20 ל-24 מיליון שקל בשנה. כלומר במקרה שבו המערכת מלאה ומשדרת 6 ערוצים כל ערוץ יצטרך לשלם כ-4 מיליון שקל בשנה. לפי הצעת משרד התקשורת, במקרה שבו יוקם משדר נוסף ורק מספר מצומצם של ערוצים יעלו לשידור, אזי הערוצים שעלו לשידור יתחלקו בעלות ההפצה הכוללת של כלל המערך. סמירה הסביר כי במקרה כזה, הערוצים המשדרים יצטרכו לשאת בעלות של שמירת המקום לערוצים שעדיין לא עלו למערך. סמירה הציע לאוצר לשקול לממן את העלות של שמירת המקום. נציגי האוצר התנגדו וטענו כי הקמת המערך כבר מומנה מכספי הציבור וכי אין סיבה שהציבור ימשיך לממן גם את הפעלת המערך . באוצר הסבירו כי המדינה ממינה את הקמת המערך במקביל למימון של הקמת תשתיות כמו כבישים, אולם מרגע ההקמה עלות האחזקה צריכה להיות מוטלת על הגופים המשתמשים בתשתית ולא על כלל הציבור. ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' התייחסה לעלויות ואמרה כי היא חוששת שהמשמעות היא שיאפשר לערוצים לממן אותה מפרסומות. לדבריה, שוק הפרסום בישראל אינו גדול מספיק לשם כך והדבר עלול לפגוע בערוצים קיימים. לעומתה, מיטל בשארי מהמועצה לצרכנות אמרה כי המועצה תברך על האפשרות לשדר פרסומות, מאחר והדבר יאפשר לעוד ערוצים לעלות לפלטפורמה. היו"ר שאמה-הכהן אימץ את דברי סמירה והציע לקבוע כי הערוצים שיעלו למערך לא יצטרכו לשלם גם עבור המקום הפנוי, אם יהיה כזה, אלא רק עבור רוחב הפס שיוקצה להם לשידור והוועדה קיבלה את הצעתו. במהלך הדיון העלה ח"כ רוברט אילטוב הצעה חדשה הנוגעת לחברת החדשות של ערוץ 2. אילטוב הציע לאפשר לרשת וקשת להמשיך להחזיק במשותף בחברת החדשות עד שנת 2015, גם אם רק זכיינית אחת תבקש לעבור לרישיון. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין, הסבירה כי במצב הקיים כיום יש שתי סיטואציות שיאפשרו לזכייניות אחזקה משותפת בחברת החדשות עד 2015: במידה ששתיהן עוברות לשדר ברישיון או ששתיהן נשארות לשדר בזיכיון עד תום תקופתו. עו"ד רובינשטיין הוסיפה כי משרד התקשורת תומך בהצעה של אילטוב, לאפשר לרשת וקשת אחזקה משותפת בחברת החדשות עד 2015, גם אם רק זכיינית אחת תעבור לרישיון. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, ציינה כי הצעתו של ח"כ אילטוב לא עוסקת בנושא של הצעת החוק שבה דנה הוועדה כעת. ח"כ אילטוב הודיע כי בכל זאת בכוונתו להעביר לוועדה נוסח של ההצעה שלו לדיון בישיבה הבאה. כמו כן דנה הוועדה באפשרות להעלות למערך שידורי עידן פלוס גם ערוצים שיעבירו שידורים בנושא מסוים. לפי ההצעה, את רשימת הנושאים יקבעו שרי התקשורת והאוצר לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין. לאחר מכן ייבחר הגוף המשדר במכרז והוא יוכל לממן את עלייתו למערך באמצעות פרסומות. באוצר אף הציעו לאפשר לערוץ הנושאי לממן את עלייתו למערך גם באמצעות גביית דמי מנוי ממי שירצה לצפות בו. חברי הכנסת מילר ושמאלוב ברקוביץ התנגד לסעיף וטענו כי הדבר יביא לפגיעה קשה בערוצים המשדרים, שכן עוגת הפרסום לא תגדל והכנסותיהם יפחתו. מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, עידן אור, אמר כי "ההצעה הזו היא סוף הטלוויזיה, זה להרוג את היצירה המקומית". סמנכ"ל התוכן והרגולציה של הוט, יורם מוקדי, אמר כי המשמעות של ההצעה היא שהמדינה מקימה מכספי הציבור פלטפורמה רב ערוצית שלישית – שהיא כבר לא חינמית. לדבריו, תהיה גם בעיה טכנית לגבות תשלום, מאחר ואנשים כבר קנו ממיר פתוח. מנגד, נציגת המועצה לצרכנות בירכה על הכוונה להעלות לפלטפורמה כמה שיותר ערוצים, אך התנגדה להצעה לגבות דמי מנוי. היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד בנדלר התייחסה להצעת האוצר להעלות למערך ערוצים בתשלום וכינתה אותה "שערורייה". לדבריה, ההצעה מנוגדת לדברי ההסבר לחוק, לפיהם ה-DTT אמורה להיות מערכת חינמית. יו"ר הוועדה שאמה-הכהן הבהיר כי לוועדה אין כל כוונה לאשר את ההצעה לגבות תשלום עבור ערוצים שיעלו למערך עידן פלוס. בתום הדיון בנושא דחתה הוועדה את הסעיף, כאשר חברי הכנסת שמאלוב-ברקוביץ' ואילטוב הצביעו נגד הצעות הממשלה והיו"ר בחר שלא להצביע.
