לפני שנים רבות הוציאו ביאליק ורבניצקי את "ספר האגדה", שאיגד בתוכו רבות מאגדות התלמוד. עד כאן, כולם יודעים (ולרובנו גם יש את הספר על המדף). החלק הפחות ידוע הוא הספר שהוציא ביאליק לילדים - "ויהי היום" שמו. הספר נערך בסגנון ובשפה שהתאימו לימיו, וכשרצתה שוהם סמיט לספר לבנה אגדה על המלך שלמה, מהספר, הוא לא הבין את כל המילים הספרותיות המופיעות בו. לאחר התלבטות, (ולפי רשימת הקרדיטים בתחילת הספר- גם אחרי התייעצות לא מעטה), בחרה אגדות מסוימות ואותן ערכה מחדש, בשפה נגישה יותר לילדים בני דורנו. מטרת המחברת היא לאגוד בספר אחד את אוצרות התרבות היהודית - ממשה המכניס לפיו את הגחלים ועד שלמה ומלכת שבא, מרבי חנינא בן דוסא ועד משלי שועלים וכרם - והכל בשפה פשוטה וקלה לקריאה, שילדים בגילאי גן יכולים להבין. את הספר מעטרים איוריו הצבעוניים של ולי מינצי, חלקם על פני עמודים מלאים. לצד האגדות מופיעות הערות להעשרת עולמו של הילד, ביניהן הסברים על מילים ומושגים המופיעים באותו עמוד והרחבה הסטורית הנוגעת לענין או מחשבה של המחברת, בנושא הנידון בסיפור. ובסוף הספר- הסברים לילדים על "ארון הספרים היהודי" שמתוכו נדלו הסיפורים: מהו התנ"ך, התורה שבעל פה, המשנה, התלמוד והמדרשים. וגם, מהו המקור המדויק לכל סיפור המובא בספר. עם זאת, מסירת מאמרי חז"ל בספר היא כאל אינפורמציה בלבד - סיפורים נאים עם מסר, ללא כל מימד של קדושה למקורות. ילדים ששומעים או קוראים לפני השינה את "כה עשו חכמינו"- אגדות התלמוד המעובדות ע"י אישה שומרת תורה ומצוות, לא ברור מה ירוויחו מהמפגש עם אותן אגדות בעיבוד עממי הרבה יותר. לעומתם, לילדי ישראל שזו בשבילם ההזדמנות להפגש עם מעשי האבות בספר צבעוני ומנוקד- תצמח ברכה מההתחברות למקורות.