לרוב בתי הספר בישראל, המושג "כיתה חכמה" הינו חלום. אבל בבית ספר אמי"ת כפר בתיה (רעננה), החלום כבר התגשם – ומהשנה, תלמידים בכיתה י נוטשים את הספרים ועושים את כל עבודתם בטאבלטים!. מעכשיו, כל האינטראקציה של התלמיד מול בית הספר ממוחשבת. אין יותר ספרי לימוד; כולם הומרו לצורה דיגיטלית, וכל חומרי הלימוד- כולל דפי עזר, מבחנים, וכו – נמצאים או בטאבלטים או במאגר המידע שהתלמידים מתחברים אליו. תלמידים מכניסים מידע ונתונים לתוך הטאבלט דרך מקלדת וירטואלית או עט מיוחד שבו משרטטים על לוח המגע של הטאבלט. המכשיר גם מייעל את עבודת המורים. במקום להקרין סרטון על הלוח, מורה יכול להפיץ פרזנטציה (הצגת החומר) מהמכשיר ברשותו לכל התלמידים דרך הרשת המקומית; תלמידים יכולים להצביע על תשובה לשאלה, או להשתתף בפרויקט כיתתית, דרך יצירת קשר עם חלק או כל התלמידים בכיתה; ומורים יכולים לעקוב אחרי משימות, שיעורי בית, ופרויקטים של התלמידים מהמכשיר שלהם. בישראל יש כמה פרויקטים רבי-הקף להקמת בתי-ספר מתקדמים עם כיתות חכמות; לדוגמה, רשת אור"ט משקיעה השנה (עד 2013) יותר מ-100 מליון ש"ח בנגב ובגליל בכיתות אלו. כבר יש הרבה כיתות עם "לוח חכם" שמאפשר המורה להעביר חומרים דיגיטליים לכיתה ממחשב אישי או מחשב נייד. באריאל, העירייה גם עולה על “הגל החכם” ומחלקת למורים מחשבים ניידים. הסיבה: מחקרים רבים מראים שתלמידים לומדים בצורה הרבה יותר יעילה ושומרים לאורך זמן את הנלמד כשהם לומדים בצורה האינטראקטיבית שמציעה כיתות חכמות. אבל בית-ספר אמי"ת הראשון ללכת "כל הדרך" שמאפשר אינטראקציה דיגיטלית טוטלית לתלמידים. היזומה למעבר לדיגיטלי הייתה פרי עמלו של מנהל הבית ספר, הרב אליעזר קורטצוויל, שהתחיל את המהלך עם מודל ממוחשב שלימודי גמרא שהוא יצר. לדבריו, שימוש בטאבלט חוסך כסף – בגלל שאין צורך להוציא מאות שקלים על ספרי לימוד וחומרים מודפסים. לדברי ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, היוזמה מספקת הזדמנות טובה לבדוק אפשריות עתידיות במיחשוב מערכת החינוך. “אנחנו מבקשים להצעיד את מערכת החינוך קדימה מבחינה טכנולוגית", הוא אומר", אנחנו בודקים את התוצאות של מהפכת המחשבים ונפעל בהתאם".
