בית המשפט המחוזי בי-ם ביטל את החלטת בית משפט השלום לבטל כתב אישום נגד שני נאשמים בגין תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עקב הגנה מן הצדק. בכתב האישום נטען כי השניים יידו אבנים לעבר מכוניות חולפות, וכאשר נתפסו על ידי המשטרה קיללו את השוטרים, תקפו אותם ואף התפרעו בתחנת המשטרה. השניים טענו להגנתם, כי טענותיהם על אלימות שהופנתה כלפיהם מצידם של השוטרים לא נחקרו כלל על ידי מח"ש, ועל כן יש לבטל את כתב האישום נגדם בטענה של "הגנה מן הצדק". בית משפט השלום בירושלים קיבל את טענותיהם של השניים וביטל את כתב האישום, ועל כך ערערה המדינה אשר טענה כי הסיבה להחלטת מח"ש שלא לחקור נעוצה בהחלטת השניים שלא להגיע למח"ש לצורך הגשת תלונה והימנעותם מערעור על ההחלטה לסגור את תיק החקירה בתוך זמן סביר. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור המדינה, קבע כי החלטת מח"ש היתה כדין וביטול כתב האישום איננו מוצדק. לאור זאת החליט בית המשפט המחוזי להשיב את הדיון בתיק לבית משפט השלום לצורך דיון לגופו.
