כאבים בחזה הינם הסיבה העיקרית לפניה לחדרי המיון בארה"ב, יותר מ1.7 מליון חולים בשנה מאושפזים לבדיקות כתוצאה מכאבים בחזה בארה"ב. "חולה שמגיע היום לחדר מיון עם כאבים בחזה חייב לעבור בירור מדוקדק ומקיף כדי לשלול התקף לב או אירוע לבבי מסוכן", מסביר ד"ר באשיר כרכבי מנהל חדר המיון של כרמל שהינו גם קרדיולוג בהתמתחותו. הבירור כולל בדיקות אק"ג בדיקות דם והמתנה לתשובות תוך כדי השגחה של לפחות 6 שעות בחדר המיון. כשהחשד למחלת לב גבוה החולה נשלח לבדיקות נוספות כגון מבחן מאמץ, מיפוי לב, אקו במאמץ CT לבבי ואפילו לצנתור כדי לברר את מצבו הלבבי. "המחקר החדש בה לפתור את בעיית הזמן וחוסר הבהירות", מסביר החוקר הראשי ד"ר אבינעם שירן מנהל יחידת האקו של בית החולים כרמל. במחקר עוברים החולים בחדר המיון החשודים לאירוע לבבי בדיקת אקו פשוטה ובאמצעות תוכנה חדשה שפותחה בישראל ע"י חברת GE המכשיר נותן תשובה האם החולה אכן סובל מבעיה לבבית המצריכה המשך אשפוז, או שאין לו בעיה לבבית והרופאים יכולים לשחררו או לחפש סיבות אחרות לכאבים בחזה. "היתרון של בדיקת האקו, שלעומת בדיקות אחרות היא שהיא איננה פולשנית, היא לא כרוכה בקרינה רדיואקטיבית, ולא בהזרקת חומר ניגוד שעלול לפגוע בכליות", אומר ד"ר שירן. "מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה. התוכנה החדשנית בשילוב האקו מאפשרת זיהוי מוקדם של הפרעה בהתכווצות שריר הלב כביטוי למחלת לב והצרויות של כלי הדם בלב ". זהו מחקר רב מרכזי הגדול והרציני ביותר הנערך כעת בעולם. הוא נערך בישראל במקביל ב-10 בתי חולים מובילים ברחבי הארץ, בהם בית החולים כרמל בחיפה, הדסה הר-הצופים, הדסה עין-כרם ושערי-צדק בירושלים, בלינסון בפתח-תקוה, אסף הרופא בצריפין, קפלן ברחובות וסורוקה בבאר-שבע. היום לאחר 9 חודשי מחקר נבדקו והוערכו באמצעות האקו והתוכנה החדשה מעל ל-100 חולים בכל בתי החולים ואנו מחכים לתוצאות הסופיות בקרוב, אומר ד"ר שירן. בימים אלו התקבל מענק מחקר כספי גדול מטעם "שירותי בריאות כללית" שיחיש את ביצוע פרויקט המחקר, ויביא להשלמתו. "אנחנו רואים את העומס הגדול בחדרי המיון בכל הארץ ובמיוחד את המטופלים הרבים המגיעים עקב כאבים בחזה לחדר המיון", אומר פרופ' בזיל לואיס מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים כרמל. "כולנו תקווה שהמחקר החדש כשיצא לפועל בהחלט יגרום לשינוי דרמטי במהירות אבחון החולים המגיעים למיון. המערך הקרדיולוגי של כרמל משקיע במחקרים רבים לטובת חולי הלב בארץ ובעולם, ובמחקר הנוכחי בהחלט מדובר על חיסכון ניכר בזמנו של החולה, פחות בדיקות מיותרות וכמובן פחות סבל". "את הכסף שיחסך מהבדיקות המיותרות תוכל מערכת הבריאות להשקיע במחקרים נוספים ובשדרוג השירות לחולים", אומר פרופ' לואיס.
