במלאות עשר שנים לרציחתו של השר רחבעם זאבי הי"ד, מספר אריה יצחקי היסטוריון וחוקר תולדות ארץ ישראל וידידו האישי של גנדי על נועזותו של רחבעם זאבי בתקופת השרות הצבאי. "גנדי היה איש סגולה, קצין משכמו ומעלה והלוואי והיו כמוהו קצינים בצבא. לא הכרתי הרבה אנשים כמו גנדי. הוא היה מפקד מחלקת "מעוז" בגדוד הראשון של הפלמ"ח ובקרב הקשה על מלכיה, הוא עמד עד הרגע האחרון בגבורה ובזכותו הגדוד הצליח על אף האבדות הקשות להיחלץ. במבצע דני ב-1948 גנדי היה הקמ"ן אבל אף פעם הוא לא סמך על הסיירים והלך בעצמו לבדוק את השטח. פעם אחת הוא יצא יחד עם בן משפחה שלי, יוסקה אמוראי. הם הגיעו לאזור נחל מודיעין וסמוך לכפר הערבי, אל מידיה, נפתחה עליהם אש משטחים שולטים. יוסקה ביקש מגנדי לסגת, גנדי אמר לו, לא נסוגים אלא מסתערים. שניהם הסתערו על היורים והבריחו אותם ובהמשך הם כבשו את הכפר הערבי". הוא מציין שבתקופת גנדי הקצינים לא ישבו מול הפלזמות אלא השתתפו במרדפים עצמם, "כאלוף פיקוד המרכז היו לו מעללים רבים, הוא בעצמו ניהל את הלחימה בבקעה נגד המחבלים והשתתף ביותר ממאה ועשרים מרדפים ". יצחקי משוכנע שתכנית הטרנספר שהגה גנדי אקטואלית היום יותר מתמיד, "גנדי היה איש ארץ ישראל השלמה ובין הבודדים בפלמ"ח שלא בגדו ברעיון הזה. כמדינאי הוא היה אבי תכנית הטרנספר, הוא היה משוכנע שצריך להעביר אותם מעבר לירדן. לצערי הרעיון הזה עד היום לא זכה לתמיכה. גנדי לא שנא ערבים, היו לו חברים רבים בדואים בגליל ובאחד הכפרים אף ישנה כיכר על שמו. הוא לא שנא ערבים אבל הוא שנא ערבים אויבים".
