יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, פתח היום (שני) את המושב הרביעי של הכנסת ה-18. בפתח דבריו התייחס ריבלין לאירועי הקיץ האחרון, ובתוכם גם לחזרתו של גלעד שליט. "בחודשים האחרונים זכתה החברה הישראלית לרגעים נדירים, בהם אומה חופשית ועצמאית נושמת יחד, כגוף אחד. בימים האלה קם העם על רגליו כשבפיו הבשורה שמעתה זה "אנחנו" ולא רק "אני". בימים האלה, שב בן אובד לחיק אימו, שב בן אובד לחיק עמו". עוד אמר ריבלין, "הקיץ הזה יירשם, כקיץ שבו נאבקה החברה הישראלית על דמותה ועל נשמתה". בהתייחס לגלי המחאה החברתית, אמר ריבלין, "המחאה החברתית חשפה את הכנסת במערומיה. הדרישה לסדר יום חברתי חדש לא יצאה מהכנסת וספק רב אם לקולות המחאה יש בכלל נציגות בכנסת. מה הפלא, אם כך, ששדרות רוטשילד החליפו את הכנסת?". ריבלין הוסיף כי המחאה החברתית תפסה את הכנסת לא מוכנה "משום שהיא עדיין תקועה בוויכוח עקר ומלאכותי אודות הקו הירוק כאשר הדיון החברתי והערכי של ה"רחוב הישראלי, נמצא שנות אור לפניה". עוד הוסיף כי, "הכנסת נתפסה לא מוכנה משום שהמפלגות הגדולות באופוזיציה ובקואליציה, הן (בפועל) חלק ממפלגת מרכז אחת גדולה ". עוד אמר ריבלין כי "הכנסת סובלת מהיעדר קווי מחלוקת מהותיים שמבחינים אופוזיציה מקואליציה, ובפרט בנוגע למדיניות חב המחאה החברתית תפסה את הכנסת לא מוכנה משום שהיא עדיין תקועה בוויכוח עקר ומלאכותי אודות הקו הירוק כאשר הדיון החברתי והערכי של הרחוב הישראלי, נמצא שנות אור לפניה רתית ואזרחית. מציאות פוליטית כזאת היא מסוכנת. היא חוטאת לדמוקרטיה ולתפקיד הכנסת, והיא חוטאת לבוחר שנאלץ לבחור במה לא, במי לא, או בכלל לא". לדבריו: "המוחים אינם דורשים את ראשו של פוליטיקאי כזה או אחר, הם דורשים את זהותה המגובשת של כל מפלגה. הם דורשים שכל מפלגה תואיל בטובה לייצר לה אג'נדה עקבית וברורה". ריבלין אמר כי "בעיניו של הישראלי החדש כבר לא ניתן לזרות חול מדיני-בטחוני. הישראלי החדש מתוחכם יותר ומבין יותר, וחש אחריות רבה יותר לגורל החברה כולה. במושב הקרוב ידרוש הישראלי החדש ממפלגות הבית עמדה ברורה בנוגע לעמדותיהן בתחומי חינוך ורווחה, בתחומי בריאות ותעסוקה, בנוגע לחוב הלאומי ולמסגרת התקציב, בנוגע למערכת המס ולטיפול בריכוזיות במשק, בנוגע לדיור וליוקר המחייה, וביחס לטיפול בחסרי הישע שבנו. הישראלי החדש ידרוש דין וחשבון ביחס לכל אותם נושאים בוערים שהוזנחו ונדחקו מסדר היום, בשם התמכרות לוויכוחים קוסמטיים בסוגיה המדינית בטחונית". ריבלין הדגיש את תפקיד הכנסת ואמר כי "על הציבור הישראלי לזכור, כי צדק חברתי לא ייכון אלא באמצעות הבית הזה, וכי התביעה לצדק חברתי תובעת ממנו אחריות פוליטית. האחריות לסדר יום חדש במדינת ישראל איננה רק בעוד מפגן כוח אזרחי, אלא בהתפקדות למפלגות הגדולות ובעיצובן, ובחתירה למערכת פוליטית בוגרת, וגושית". הוא מתח ביקורת על חלק ממשתתפי המחאה: "לצערי, על אלה שיצאו לרחובות נמנים רבים שבחרו להדיר את רגליהם מהזירה הפוליטית, מהמפלגות ומהקלפיות. אך אל לנו לשכוח, כי החוזה בין הציבור לנבחריו הוא בעל שני צדדים. כאשר פני הכנסת אינם כפני העם, אין העם רשאי להתנער מאחריותו לכך״, והוסיף כי יש לזכור ש"ללא מפלגות גדולות וחזקות שבכוחן להגדיר ולהוציא לפועל סדר יום חדש, לא יהיה סדר יום חדש". ריבלין הביע צער על כך כי "הציבור כבר מספיד את הכנסת הנוכחית והוא ויתר עליה כמנוף לשינוי חברתי ואולם בכך הציבור טועה". הוא פנה לראשי המחאה שישבו ביציע ואמר: "שינוי בסדר היום החברתי, יתחיל מכאן: ממליאת הכנסת, מוועדות הכנסת וממפלגות הבית הזה. רק כך נוכל להבטיח שהרוח החדשה של הישראלים החדשים, לא תהפוך לרוח עכורה של החמצה. רק בשילוב ידיים של העם והכנסת ובחשבון נפש אמיתי של המפלגות הגדולות - נוכל להבטיח סדר יום חברתי חדש".
