זעם במפלגות הקואליציה ובהתיישבות לאחר שנודע כי בכוונת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות כמשפטן הבכיר בועדה להכשרת ה"מאחזים" את הפצ"ר לשעבר, אביחי מנדלבליט. "איש אמונם של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר - אהרן ברק ושל שר הבטחון - אהוד ברק – שאף אישר לו דרגת אלוף אישית", אמרו גורמים בימין בזעם. אביחי מנדלבליט שימש בתפקיד הפצ"ר מאז שנת 2004, ובתקופת כהונתו הפכה הפרקליטות הצבאית, כפי שטענו לא מעט גורמים במחנה הלאומי לאורך אותן שנים, למעוז של אנשי שמאל קיצוני ולגוף אשר שיתף פעולה עם ארגוני השמאל הקיצוני פעמים רבות. לצידו בועדה יישב איל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד רוה"מ, וגורמים במחנה הלאומי מדגישים כי הוא יהיה ללא כל אמירה משפטית משמעותית מול אלוף במילואים והפרקליט הצבאי הראשי, הנהנה מאמון ורוח גבית מראשי הפרקליטות ומשר הבטחון. בימין הזכירו כי בתקופת מנדלבליט כפצ"ר הוחלו ע"י הפרקליטות הצבאית שמונה צוים משפטיים המפלים את זכויות תושבי יו"ש היהודים לעומת התושבים הערבים, כדוגמת צוי התיחום של המאחזים – המאפשרים פינוי מזורז של שכונות-מאחזים, תוך עקיפת חוקי התכנון והבניה, ומפלים בהגדרה את המתנחלים לעומת שכניהם הערבים (עליהם הוגדר כי הצו לא יחול..), וכן הוחלו "צוי שימוש מפריע" העלולים לנשל חקלאים יהודים רבים מאדמתם תוך אפליה חמורה בזכותם של ישראלים לקנות חזקה בקרקע ע"י עיבוד וחזקה לעומת זכותם של ערבי יו"ש, תוך הסתמכות על ההנחה שערביי יו"ש חיים תחת כיבוש. עוד הוסיפו בימין כי בתקופתו הגיעה הפרקליטות הצבאית לשיאים חדשים של פעולות כנגד לוחמי צה"ל, כדוגמת סרן ר', שהועמד לדין בהנחיית מנדלבליט (לאחר 'תחקיר' התכנית "עובדה") וזוכה, וכן העמדתו לדין של סרן אדם מלול ובהנחיית הפרקליטות הצבאית לחקור ולהעמיד לדין לוחמים רבים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" לאחר דו"ח גולדסטון. כמו כן, הועמק בתקופתו בצורה דרמטית שיתוף הפעולה בין ארגוני השמאל הקיצוני וצה"ל. כך, לדוגמא, אושרו בתקופתו פעמיים ההרצאות של ארגון השמאל הקיצוני "מחסום ווטש" בפני חיילי צה"ל, וכן התבטא בראיון ל"הארץ" בספטמבר 2009: "שיתוף הפעולה עם 'בצלם' הכי בולט. הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות. הם עושים את שלהם ואני את שלי. האינטרסים לא חופפים, אבל עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת".
