כשאני שואל את יוסי איתן, בחור שחזר בתשובה בשנת 83 לעולם החרדי, מה הביא אותו להקים את האתר שלו, הוא עונה תשובה מפתיעה: "כפרפרזה לדבריו של הרב הקוק באחת מאיגרותיו: "הנני כותב לא מפני שיש לי כח לכתוב, אלא מפני שכבר אין בי כח לידום", כך אני הייתי אומר שאת האתר הקמנו לא בגלל שאנו רוצים להיות מפורסמים וכדו' אלא רק בגלל שכבר לא יכולנו לשתוק יותר". "ויהי אור" עלה לאוויר "לאחר הרבה התלבטויות וחששות" בתחילת השנה שעברה, "הקש ששבר את גב הגמל" היה פרשת עמנואל. "נפערה לפתע תהום שלא ניתנת לגישור בין רבים מבעלי התשובה לבין החברה החרדית" משתף איתן בנקודת השינוי. פרשת עמנואל כזכור "התפוצצה" על רקע עדתי, מדוע דווקא בעלי התשובה נפגעו ממנה כל כך? אכן, לא רק בעלי התשובה נפגעו מפרשה זו, אך דווקא הם כבר לא יכלו לסבול יותר את הצביעות בין מה שקורה בשטח לבין מה שהתקשורת החרדית מציגה. אתה צריך להבין שחוזרים בתשובה בציבור החרדי הם אנשים שחוו את המהפך העצום מחיים עם האנשים הכי 'פתוחים' לחיים עם האנשים הכי שמרניים. ומה שקרה לפתיחות של החוזרים בתשובה הללו היא שהם התכופפו והתכופפו, עד שהם התקופפו. עד שהפכו לקופים, חקיינים, מאולפים ועלובים של האולטרא שמרנים. רבים מבעלי התשובה עוברים מסכת ייסורים שהם לא חלמו בחלומם הגרוע ביותר. עם הפרנסה, עם הדור השני, עם החברה החרדית, ועם עצמם. וכשמעל הכל מרחף עליהם ענן של ערפל מבלבל התוקע ומשתק את הכישרונות והיכולות האדירים שיש לאותם אנשים מופלאים. אז יש משהו שהם מבינים היום, שהם לא ראו בעבר? היום, אחרי שרבים מהצריחים והמגדלים של חלומותינו, קרסו בתוך גלי החיים. אחרי שראינו את המוסכמות שכל-כך רצינו להאמין בהם, מתנפצות בכאב אדיר מול קרקע המציאות, היום יותר בעלי תשובה מבינים, שביחד עם המים המזוהמים ששפכנו מעברינו זרקנו גם את התינוק. גם את הדברים הטובים שכן היו בנו. כעת עלינו להתעשת ולהתחיל להפעיל את חוש הביקורת החלוד מחדש. הרי היה לנו חוש ביקורת נוקב ומופלא שבזכותו הגענו עד הלום. הוא שהביא אותנו למצוא את התשובות הגדולות לשאלות הגדולות של החיים, והוא זה שחייב להמשיך לשאול את השאלות הקטנות של החיים. אותן השאלות הקטנות על פרטי הפרטים של אורח החיים, שמהווים את הפסיפס האמיתי והשלם של החיים. לא שאלות על ארבעת חלקי השולחן ערוך של ההלכה. אלא על השולחן ערוך החמישי. איך להוריד את ארבעת חלקי השולחן ערוך למציאות. ההלכה שלא כתובה בד' אמות של ההלכה. אז למה להקים דווקא אתר ועיתון? כמויות הזעם והאין אונים מול התקשורת החרדית שאינה מטפלת בבעיות אלא מכסה אותן, הכשירו לבבות רבים להבין שהאמצעי לבנות את הגשר יהיה בהקמת עיתון שיחשוף את האמת ללא מורא ובלי משום פנים. ומכיוון שהוצאת עיתון כרוכה בעליות גבוהות, התחלנו בהקמת אתר. באמצעות האתר אנו רוצים לבנות תשתית מספיק רחבה של כותבים, תורמים ומנויים כדי שנוכל לשרוד את ההוצאות של הוצאת עיתון ביקורתי ופתוח, בחברה סגורה ומבוצרת שאינה יכולה להכיל ביקורת עצמית. אילו נקודות "חזקות- טובות" אתה מאמץ מהציבור החרדי? קודם כל ברמת הפרט, רובם אנשים נפלאים. כולנו מכירים את הגמח"ים למיניהם, את הדאגה לזולת, חשיבות המשפחה, הצניעות, ההסתפקות במועט. מה שאותי מושך בעיקר בחברה החרדית, זה אי ההתפשרות במצוות, מסירות הנפש להמשיך לשמור על הגחלת, ומעל הכל לימוד התורה החם והבוער אצל רובם. אחת המחלות הגדולות בדורנו, ובמיוחד בחברה החרדית, שאנו שופטים את הזולת על-פי דעותיו ולא על-פי מידותיו. הזעם והכעס שיש לרבים מבעלי התשובה והחרדים הביקורתיים הוא מסוכן מאוד. הוא כמו סוס פרא עיוור שהיצר הרע רוכב עליו ועלול להוביל אותנו לתהומות של שנאה. לכן חשוב לי מאוד לפתח שיח אחר באתר. ושוב ושוב אני מזכיר למגיבים שאף-על-פי שאנו שופטים אותם וקובלים על הדעות הרעות, אסור לנו לשכוח ולהפסיק להעריך את מידותיהם הטובות. אני מבין כשאתה אומר "דעות רעות" אתה מתכוון בעיקר ל"תו התקן של החברה החרדית" מהו כולל בדיוק? תו התקן כולל את היחס הגזעני לספרדים, אלימות נגד מס הכנסה, אי קבלת דעות שונות – עד כדי כך שהמקום היחידי שבו חרדים שחושבים קצת אחרת מרשים לעצמם להביע את דעתם, זה באינטרנט בחסות הניק ועוד. אך עיקר הבעיה היא השיטה. כל התשתית מבוססת על פחד ואיומים. אבל הפחד הוא מהשכנים ולא מהשכינה. אנחנו נכפה עליך מה לחשוב ומה לומר, איך להתלבש והיכן להתפלל, איפה לחנך ועל איזה ערכים לאלף. אנחנו נחשוב עבורך, אנחנו נחליט בשבילך מה טוב עבורך ותהיה אפס סובלנות לכל סטייה מתו התקן של ההשקפה הטהורה. אתה וכל משפחתך תיפגעו לדורי דורות: בשידוכים, בפרנסה, במוסדות החינוך, ואם זה לא יחזיר אותך לתו התקן, אז בחרמות ונידויים. ההשלכות על הפרט שיש לחברה כל-כך מאיימת ומפחידה מתפרשת על מיגוון רחב של היבטים. שעליהם אנו מרבים לפרט באתר. איפה בכל הסיפור הזה, נמצאים גדולי התורה האמיתיים המובילים את הציבור החרדי? כולם כאחד, מנותקים ממה שקורה מחוץ לדלתם וניזונים רק מהמידע שלוחשים להם באוזן. אך עד כדי כך הם לא נחשפים למציאות?! אף אחד לא ניסה לומר להם את האמת בפנים? זו אכן אחת התמיהות הכי גדולות שלי. יש באתר ראיון מרתק שערכנו עם הרב אמסלם ושם אכן העמקנו את התמיהה בנקודה זו. מאיפה לדעתך הגיע "תו התקן" הזה, ומדוע ממשיכים לאחוז בו באדיקות? כידוע, במאתיים וחמישים שנה האחרונות חוותה החברה האורתודוקסית קטסטרופה איומה, היא ששרדה לאורך אלפיים שנות גלות כל מיני פוגרומים ואינקויזיציות, הגיעה למצב של 'עוד רגע קט' והתורה תישכח חס ושלום. הם היו מאוימים בערכי היסוד הקדושים להם ביותר, הדת, האמונה בבורא עולם וחיי עוה"ב. היו אלו ימים של ניסיון קשה וצריך היית להיות עשוי מאמונת ברזל כדי להישאר דתי. במיוחד לאור העובדה שמימינך ומשמאלך אנשים נופלים כקוביות דומינו אחד אחרי השני. כמו שחילזון מסתתר בקונכייה שלו בשעת סכנה, כך היו הם חייבים להסתגר בגטו ולבנות מנגנוני הגנה, נעולים וחתומים הרמטית. אני מאמין שחוסר היכולת של חברה שלמה להבחין בין הרים לצל הרים, בין סכנות של ממש להדים של סכנות, הביאה בסופו של יום, לחוסר בקרה, חוסר איזון ולנתק מהמציאות. מהי האלטרנטיבה שאתה מציע לאדם שחוזר בתשובה כיום? לעשות את תחילת הדרך לאט ומאוזן, להמשיך להתגורר ולעבוד בסביבה חילונית. לשמור על קשר טוב עם החברים החילונים, ועל כל הדברים הטובים שהוא מביא באישיותו לתוך עולם התשובה. והכי חשוב: שידע שיש גבול דק בין להתכופף ולהתקופף. כמו כן אני ממליץ להכיר יותר לעומק את הציבור החרדי-לאומי. לצערי, רוב בעלי התשובה נוהגים לשפוט את החרד"לים על-פי מה שתכנתו אותם בישיבות החרדיות ולא על-פי מי שהם באמת. אני משוכנע שאם הם היו מכירים אותם הם היו מבינים שהחברה החרד"לית הרבה יותר בריאה, פתוחה, ומקפידה יותר על יושרה פנימית, ויראת השמיים של רובם היא לא פחותה מהחברה החרדית. אינם מתפשרים עם ההלכה ויחד עם זאת, חושבים וחיים אחרת ומצאו פתרונות ומקורות תורניים לרבים מהשאלות שאנו שואלים באתר. ואני ממליץ בחום לשמוע הרצאות באתרים הנפלאים של מכון מאיר וראש יהודי. בגלל שהחברה החרד"לית התפתחה יפה מאוד בעשורים האחרונים היא מהווה היום אלטרנטיבה הרבה יותר בריאה למי שחשוב לו לשמור על קלה כחמורה. ולכן גם יותר ויותר חוזרים בתשובה מגיעים היום אל הציבור הדתי-לאומי. המכנה המשותף שיש לחרדי השפוי עם בעלי התשובה והחרד"לים גדול בהרבה ממה שיש לו עם החרדי הקיצוני. לכל אחת מהקהילות יש מה לתרום לחברותיה. אם רק נוריד את חומות הדעות הקדומות ונכיר בהיכרות ישירה, אני משוכנע שייווצר שילוב מרתק. ולכן אני שמח מאוד להתראיין ל"בראש יהודי", נוצר פה משהו חדש באתר, ומי שחסר לנו הכי הרבה כרגע, זה החרד"לים.
