ד"ר חיים שיין, איש מכללת 'שערי משפט' רואה בהצעת החוק של חברי הכנסת אלקין ולוין לקיומו של הליך שימוע למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון הצעה מיותרת ואף חסרת תבונה. ביומן ערוץ 7 הוא נימק את עמדתו זו. בראשית דבריו ציין ד"ר שיין שאמנם מאז קום המדינה ועד לשנות התשעים המציאות בוועדה לבחירת שופטים הייתה שלטון של קבוצה מצומצמת שכל המועמדים לשפיטה התיישרו על פיה. בתחילה היה מדובר בשלטון מפא"י וגישתו השמאלית ולאחר מכן שלטון תפיסתו הליבראלית חילונית של השופט ברק, אולם כעת, סבור ד"ר שיין, המצב שונה. "אני לא מבין למה במקום לעבוד בשקט צריך לעורר דובים מרבצם", הוא אמר והסביר כי יש לפעול על פי החוק והתקנות, לא להעמיד שופטים בפני חברי כנסת שיבחנו אותם על דעותיהם הפוליטיות, והשינוי המתחולל בבית המשפט העליון יימשך ללא סערה תקשורתית ופוליטית. על המתרחש בארצות הברית, שם קיים הליך שימוע, אומר שיין כי אין להשוות בין שתי המערכות שכן שם, בארצות הברית, השופטים נבחרים על ידי הציבור ואפילו התובע הכללי נבחר, ומשום כך הליך השימוע שם מתבקש. לעומת זאת בישראל יש לשמור על הפרדה בין הרשויות ולא לאפשר את קיומו של הליך שכזה. על טענתו של ח"כ לוין לפיה ביהמ"ש חדר זה מכבר אל הרשות החוקקת כשהוא משנה חוקים ואוכף את עמדתו, מציאות שאותה מבקשת הצעת החוק שלו לשנות, אמר שיין שהמציאות משתנה בדרך הטבע. "האקטיביזם השיפוטי הולך ומשתנה. אני לא מבין למה אנשים ימניים צריכים לשים מקל בגלגלי השינוי". על ההתערבות של ביהמ"ש בחקיקה אומר פיין כי מדובר במקרים בהם התגלתה הכנסת כחלשה ועל בית המשפט היה להתערב. "אם הכנסת תעשה את עבודתה בית המשפט יהיה מוגבל בפעולותיו". על זהותם המגדרית של שופטים מזרחי, ערבי, דתי, עולה חדש וכו', אומר ד"ר שיין כי מדובר בחלוקה שכבר אינה קיימת בחברה בישראל ואיש מהמועמדים לכהונה כשופט אינו נבחר או לא נבחר משום השתייכות זו, והטענה שביהמ"ש אינו מאפשר לשופטים מ'ישראל השנייה' והשלישית להיבחר אינה אלא דמגוגיה. "מדינת ישראל השתנתה והזיהויים ההיסטוריים הללו אבדו. שיראו לי מועמד ראוי לשיפוט שלא ייבחר כי הוא עולה מאתיופיה או רוסיה... אלו דברי הבל". לטעמו עם תום כהונתה של נשיאת העליון בייניש יתחולל שינוי בינ-דורי בבית המשפט ויש לאפשר לשינוי זה להתרחש בעצמו ללא התערבות בוטה של פוליטיקאים. "אחרי המון שנים סוף סוף הימין הגיע לשלטון ואסור לנצל את השררה. צריך לנצל את התבונה". ד"ר שיין מוסיף ומעריך כי בית המשפט העליון איבד את אמון הציבור בו בשל ניתוקו מהחברה הישראלית, ואולם כעת הוא נמצא בשלבי חזרה אל העם ובכך יתחזק גם האמון בו.
