תקדים בישראל. שופט בית משפט השלום בתל אביב, בני שגיא, קבע כי בנסיבות מסויימות עלולה גם סחיטה רגשית להיחשב לסחיטה המהווה עבירה פלילית על פי ספר החוקים. המדובר באדם שקיים קשר זוגי עם אישה לאורך שנה וחצי, ובמהלך תקופת הקשר אמר כמה פעמים לאישה, כי אם תחליט להיפרד ממנו הוא יתאבד. לאחר הפרידה הטריד הגבר את בת הזוג לשעבר בעשרות טלפונים, מכתבים, פתקים מתחת לדלת בקשות ותחינות שתאפשר לו לשוב, זאת למרות דרישתה שיפסיק. בין יתר סעיפי האישום טענה התביעה, כי האיום לפיו אם תיפרד ממנו האישה יתאבד עולה לכדי סחיטה באיומים. בבית המשפט התברר, כי מדובר במקרה חריג, לאור העובדה שבעלה הראשון של האישה התאבד כאשר תלה את עצמו למוות בחדר האמבטיה בדירתם המשותפת. בהכרעת הדין התלבט השופט האם איום בהתאבדות נחשב אכן איום לצורך הוכחתה של עבירת "סחיטה באיומים, תוך שהוא מציין כי "ניתן לראות כי לאורך השנים, התלבטו בתי המשפט בשאלה האם איום בהתאבדות מתיישב עם דרישת החוק בדבר היותה של הפגיעה הנטענת "שלא כדין". לאחר שניתח את החוק והפסיקה כתב השופט, כי למרות שההתאבדות איננה אסורה במפורש בחוק, אין לראות בה מעשה מותר, "נוכח הפסיקה האמורה, תוך שאני מאמץ את ההגיון והניתוח המשפטי העומד בבסיס הלכת מליכוב, הגעתי למסקנה כי איומי ההתאבדות של הנאשם נעדרים היתר פוזיטיבי בדין, ומוכיחים את יסודותיה העובדתיים של העבירה". עוד קבע השופט, כי "לאחר בחינת הראיות השונות שהונחו על שולחני, הגעתי למסקנה כי עלה בידי התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, וכי איומיו בהתאבדות נועדו על מנת לגרום למתלוננת לחזור בה מכוונתה לנתק עמו את הקשר, ניתוק שהיה מחייבו לצאת מדירת המתלוננת בה התגורר". "הפעלת לחץ רגשי על נקודת החולשה העיקרית של המתלוננת הינה פעולה המתיישבת עם דרך פעולתו המניפולטיבית של הנאשם, ומתיישבת עם מגוון הפעולות האחרות והמניפולציות בהן נקט על מנת להשיב את המתלוננת לחיקו", הוסיף השופט והרשיע את הנאשם בעבירת סחיטה באיומים.
