פרס א.מ.ת בתחום המשפט העברי הוענק ביום ראשון לפרופסור אליאב שוחטמן, איש מכללת 'שערי משפט', ולפרופ' ברכיהו ליפשיץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' שוחטמן הרואה סיכוי רב לשילוב בין המשפט המודרני למשפט העברי, אם רק יהיה המשפט העברי נגיש יותר. לטעמו של פרופ' שוחטמן קיים הרבה חוסר אמת בניסיון להציג את המשפט העברי כמנוגד למשפט המודרני. לדבריו יסודות מרכזיים במשפט העברי כבר כעת מהווים בסיס למשפט המודרני. בהקשר זה הוא מזכיר את פסיקותיו של פרופ' מנחם אלון, המשנה לנשיא העליון בעבר, שבהכרעותיו על זכויותיו של עצירים התבסס על ערכי היסוד של המשפט העברי ופסיקתו הפכה בסיס לחוק המעצרים הישראלי. כך גם סוגיית זכותו של אדם שחייו לא יילקחו ממנו גם אם מצב בריאותו קשה. "בסך הכול הערכים היהודיים מאוד ליבראליים, יחסית לשיטות משפטיות אחרות,, קובע שוחטמן ומציין שבחלקים נרחבים מתורת המשפט כדוגמת דיני חוזים, משפט מינהלי וזכויות אדם "אין סיבה שלא להשתית את המערכת על המשפט העברי". לטעמו המניע שגורם לכך שלא זו המציאות בבתי המשפט שלנו היא חוסר ידיעה וחוסר נגישות של שופטים לחומרים היהודיים, וזו, לדבריו, משימתו הגדולה כמו גם משימתם של אחרים כמותו המתמחים בתחום זה של הקשר בין שתי דרכי המשפט, "להנגיש את הספרות היהודית לשופטים". בהתייחסו לסוגיות המשפטיות העכשוויות מזכיר פרופ' שוחטמן כי שלטון ישראל כמו כל שלטון אחר מחוייב להלכה, כלומר לחוק. "המלך אינו מעל החוק", הוא מזכיר ורואה בכך הנחייה בסיסית סביב הקשר בין פוליטיקה למשפט. באשר לדרכי מינוי שופטים הוא אומר כי הבחירה צריכה להיות מקובלת על כלל הציבור ו"כאשר מתמנה אדם לתפקיד בעל סמכויות יש לעשות זאת בהסכמת הציבור, וצריכה להיות מידה מסוימת של מעורבות הציבור דרך מייצגי הציבור". לדבריו רעיון השימוע שזוכה לביקורת כה חריפה אינו מופרך מעיקרו ויש לזכור כי הוא קיים בעולם, אם כי הוא אינו הכרחי.
