תפנית בסוגיית ה"מאחזים": האם בית המשפט יסיים מה שהממשלה והכנסת לא הצליחו? שנים טוענים מתיישבי יהודה ושומרון כי כל סוגיית "המאחזים הבלתי מורשים" נובעת מעיוות האמת, וכי מדובר בישובים לכל דבר שהמדינה הקימה או סייעה בהקמתם, וכי הדבר היחיד החסר בהם הוא חתימתו של שר הביטחון על תכניות המתאר שלהם. במועצה האזורית שומרון ובוועד מתיישבי השומרון עמלו בשנים האחרונות להוציא לפועל מאות סיורים של שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת אל הישובים המכונים "מאחזים", על מנת להראות להם את השכונות שנבנו על ידי המדינה באמצעות משרד השיכון ובתיהן נמכרו לאזרחים מן השורה שבאו ליישב את הארץ. תושבים אלו "גילו פתאום" בדו"ח טליה ששון שהינם חיים ב"מאחז בלתי מורשה" משום ששר הביטחון מסרב, מסיבות פוליטיות-מפלגתיות, לחתום על תכניות המתאר שהכינה המדינה לאותם ישובים, ומאז הם לא יכולים לבנות בתים או להקים גני ילדים ומבני ציבור. פסיקה חדשה של בית במשפט השלום בתל אביב עשויה לשים סוף לסאגה הבלתי נגמרת הזו. הישוב רחלים הוא ישוב ירוק ופסטוראלי בין העיר אריאל לכפר תפוח, ומתגוררות בו כ-60 משפחות. הישוב התפרסם בשנים האחרונות בשל חברת ההיי-טק ברינסווי שהקימו תושביו, ושנסחרת בבורסה. הישוב רחלים עבר החלטת ממשלה בשנת 98' וקודמה לו תכנית מתאר (תב"ע) ע"י המדינה, משרד השיכון באמצעות עמידר בנה בישוב שכונה ומכר אותה לתושבים ע"י עמידר. על גבי תכנית המתאר נחתמו כל החתימות המקצועיות, חסרה בה החתימה האחרונה של שר הביטחון, שנמנע מלחתום במשך שנים מסיבות פוליטיות.מ אז דו"ח טליה ששון, מוגדר הישוב ע"י משרד הבטחון "מאחז לא מורשה" – עקב היעדרה של אותה חתימה אחרונה של שר הבטחון, אי אפשר לבנות בו שכונות, בתים, גני ילדים וכו'. שכונה שהחלה להבנות לפי התב"ע תקועה בצו בינים של בג"צ כבר כשנתיים וחצי. לפני כשנה הגיש היועץ המשפטי של ועד מתיישבי השומרון, עו"ד דורון ניר-צבי, תביעה לבימ"ש השלום בת"א בשם ארבע משפחות מהישוב נגד עמידר אשר מכרה את הבתים ברחלים לתושבים בשם המדינה. בבית במשפט תבע ועד מתיישבי השומרון בשם המשפחות את אכיפת הסכם המכר, קרי: השלמת הליכי התכנון (תב"ע), וכן פיצויים בשל הפרה יסודית של הסכם המכר. לאחר הליך גישור שלא צלח, התעקשה עמידר לנהל את התביעה בבית המשפט.בסוף השבוע ניתנה פסיקתו החד משמעית של בית המשפט. השופט ישי קורן חייב את עמידר בתשלום מלוא סכום התביעה, פיצויים של 15,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, ובנוסף חייב את הנתבעת – כזרוע של המדינה, למעשה מחייב את המדינה, לפעול להשלמת הליכי אישור תכנית המתאר של הישוב. "אני מורה לנתבעת לפעול בשקידה ובמרץ, ולעשות את כל שניתן במסגרת הדין על מנת להכשיר בניית הבתים שנמכרו על ידה לתובעים, ולגרום לקבלת היתרי בנייה לבתים אלה. תוך 60 יום, וכל 90 יום לאחר מכן עד לקבלת ההיתרים, תגיש הנתבעת לבית המשפט ולצד שכנגד דו"ח המפרט את הפעולות שנעשו על ידה לצורך קבלת ההיתרים והכשרת הבניה, הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים פיצויים בסך 15,000 ₪", כתב השופט. השופט קורן תקף בפסק הדין בחריפות את רשויות המדינה, "את כתבי הטענות בתיק זה צריך לקרוא כדי להאמין שתתכן אפשרות שהמדינה בעצמה או ע"י שלוחתה.. תתגונן בטענה שהתובעים חתמו על הסכם שבו הם מכירים בליקויים הקיימים בדירה... דבר לא נותר מהגנתה הרגועה של הנתבעת, ומוטב היה לו נמנעה מהבאת פרשייה מביכה זו לפתחו של בית המשפט". ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה הגיב לפסק הדין, "בית המשפט הציב מול ממשלת ישראל מראה למציאות הלא נורמאלית והבלתי התקבלת על הדעת, לפיה המדינה בונה ישובים ושכונות ביהודה ושומרון ומוכרת את הבתים לאזרחיה, ואז מגיע שר הביטחון ובידו האחת מסרב לחתום על תכניות המתאר מטעמים פוליטיים-מפלגתיים, בעוד הוא מנסה להרוס בו זמנית את אותם ישובים בטיעון הפנטסטי שהוא עצמו לא חתם להם על התכניות. אין עוד אוכלוסיה שהרשות השלטונית מתעללת בה בצורה כל כך פסולה ולא הגונה. אני קורא לראש הממשלה להתערב ולעצור את ההתנהלות המבישה הזו, שלא מתאימה למדינה נאורה שמאה העשרים ואחת". יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר הגיב אף הוא לפסיקה, "פסק הדין חושף לעיני הציבור בצורה צלולה ובהירה את השקר שבנשיאת שם 'שלטון החוק' לשווא, ואת העוול שבנסיון להפוך את האוכלוסיה התורמת ביותר במדינה לעבריינים בכוח. כפי שהממשלה יודעת לבקש מתושבי יהודה ושומרון את חובותיהם כלפיה, היא צריכה לתת להם את זכויותיהם בצורה הגונה וראויה".
