בעוד התקשורת מציירת בצבעים דמוניים את הצעת חוק הגבלת העתירות שנדון היום (א') בועדת השרים לענייני חקיקה, מסביר חבר הכנסת דני דנון, שהעלה את הצעת החוק יחד עם חבר הכנסת יריב לוין, את מהותה האמיתית של ההצעה. ההצעה כוללת הגבלה כלפי עותרים ציבוריים, כאלה המגדירים את עצמם כעותרים בשם הציבור. ההגבלה כוללת עתירה מארגונים שמקום מושבם בחו"ל ועתירה של מי שאינו נפגע ישיר. דנון מבאר ואומר כי בשנים האחרונות ארגונים קיצוניים רבים יושבים בחו"ל כשכל תכליתם היא עתירות משפטיות לשינוי המדיניות הישראלית. כך נוהגים ארגונים כמו עדאללה ומוסאווה, הוא אומר ומוסיף כי אלה עושים שימוש בכספים אירופיים למימון פעילותם ולאחר שלא הצליחו לשכנע את הבוחר הישראלי הם בוחרים באפיק המשפטי כאפיק עוקף דמוקרטיה לשינוי המדיניות הישראלית בשטח. מגבלת הנפגע הישיר נועדה למנוע מקרים כמקרה מגרון בו אין עותר פלשתיני הטוען שאדמת הישוב היא אדמתו, אך ארגוני שמאל עותרים בשם הנפגע שכלל איננו קיים בכדי להביא להרס הישוב. דנון מדגיש שאין מדובר רק במקרה מגרון אלא ב"מאות מקרים שאותם אנחנו פוגשים מדי יום". בהקשר זה הוא מזכיר את העתירות סביב גדר ההפרדה, כביש 443 ודוגמאות נוספות. אז אם הכול כל כך ברור והגיוני למה ראש הממשלה מתנגד? דנון מעריך שהסיבה לדבריו הנחרצים של נתניהו נגד החוק היא תחושתו שקיים תזמון צפוף מדי של הצעות חוק, "גל חקיקה", כהגדרת התקשורת, ואולם הוא מסביר שהסיבה לריבוי החקיקה אינה אלא שובם של הח"כים מפגרת הקיץ. דנון מבקש להזכיר בדבריו לראש הממשלה שמדובר בחוקים שנועדו ליצור איזון במערכת המשפט ובתקשורת ולא גל חקיקה חסר הגיון. ומה באשר להתנגדותו הנחרצת של השר דן מרידור? שנון אינו מתרגש "אם מרידור רוצה ללכת הדלת פתוחה", הוא אומר ומזכיר כי הליכוד קיבל לשורותיו את מרידור ממפלגת המרכז "לא כדי שהליכוד יהפוך למפלגת מרכז". להערכתו של דנון רוב הליכוד תומך בעמדותיו וניתן לאבחן זאת בהרכבה של רשימת הליכוד, אך גם אם ראש הממשלה אינו בטוח בכך הוא עצמו נכון לקיים משאל פנימי בליכוד על החוקים האחרונים. "יכול להיות שהתזמון בעייתי וקצת מקשה לבלוע את המקבץ החוקי הזה", אומר דנון אך מיד מזכיר שכאשר השמאל היה בשלטון וחוקק חוקים איש לא הגדיר זאת גל חקיקה ולא בדק את צפיפות החוקים שהועברו.
