51 עיתונאים בכירים, החל מירון לונדון בן ה-71, איש ערוץ 10, ועד לסיוון רהב-מאיר מערוץ 2, הצעירה ממנו בכ-40 שנה, התאחדו לחתימה על עצומה, אשר לכבודה גם נפתח דף פייבסוק מיוחד. חבורה נכבדה זו, הכוללת את מיטב בניה של התקשורת הישראלית, ולא בציניות, לא התכנסה על מנת להגן על בית המשפט, למחות על העוני הגובר בישראל, או לתהות לאן נעלמה זעקתו של מעמד ביניים. אותה חבורה מכובדת חתמה על עצומה שמטרתה האחת והיחידה היא מחאה על הדחתה של הכתבת הותיקה קרן נויבך ממשבצות השידור בהן הועסקה ברשת ב' ובערוץ 1. "אנו עוקבים בדאגה אחר המתרחש ברשות השידור, והפרסומים הנוגעים לעתיד ה תוכנית "סדר יום" ומגישתה, קרן נויבך. תמהנו על הדחתה מהגשת "מבט שני". קראנו על הנסיון לפטר את עורכת תוכניתה מירית הושמנד. ועתה, עם גל הידיעות על הכוונה לסלק את התוכנית "סדר יום" מלוח השידורים, החלטנו להגיב", כותבים אותם עיתונאים. תשמעו חברים יקרים, אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אתם פטתיים. מכל המקצועות שבעולם, נדמה שישנו רק מקצוע אחד שבו העובדים בטוחים שקנויה להם זכות מוחלטת למקום עבודתם האישי ולמשבצת המדוייקת בה הם עומדים, מקצוע העיתונות. מאיזו סיבה שעדיין לא עמדתי על טיבה המדויק, עיתונאים בטוחים שענייניהם המקצועיים מעניינים את כל העולם. הברנז'ה העיתונאית מדברת את עצמה למוות ומדבררת את עצמה למוות, עד שלציבור כבר נמאס לשמוע עליה. הלצה ידועה מספרת, כי במבחן בשנה ראשונה בחוג לוטרינריה עולה השאלה מדוע הכלב מלקק את קצה זנבו, וכי התשובה הנכונה לשאלה זו היא "כי הוא יכול". נדמה שגם אצל העיתונאים כך הוא הדבר. היכולת של העיתונאים להשמיע את דברם לקהל רחב גורמת אצלם לבלבול מושגים, פתאום נדמה לו לעיתונאי כי הוא זה אשר מעניין את קהל הקוראים-מאזינים-צופים ולא מושאי הסיקור או הכתיבה שלו. זעקות השבר על הדחת קרן נויבך, כאשר הן מלוות באמירות עקרוניות כביכול על חשיבותו של החופש העיתונאי, מבקשות למעשה להעניק לעיתונאי מעמד שונה מכל מקצוע אחר. מה שמותר לעשות למהנדס, לרופא, לעובד ניקיון או למנכ"ל משרד ממשלתי, אסור לעשות לעיתונאי. מעסיקו של עיתונאי ששם אותו במשבצת שאיננה אידיאלית, לא יכול להזיז אותו מהתפקיד בלי לחטוף אש מהברנז'ה כולה אשר תתייצב לימינו של העיתונאי הנפגע. התקשורת חייבת לחזור לפרופורציות הטבעיות, עיתונאים חייבים לשוב ולהיזכר באמת הפשוטה לפיה מערכת תקשורת היא גם מקום עבודה ככל מקום עבודה, ולכולם כדאי לחשוב עוד כמה פעמים לפני שמפרסמים עצומות פייסבוק מתלהמות. אמירות כמו, "העיתונאים בישראל יציבו חומה שתפריד באופן מוחלט בין בעלי השליטה, הון ושלטון, לבין המערכת המקצועית, כתנאי הכרחי לקיומה של עיתונות חופשית, בשם הציבור ולמענו", אשר נשמעות מפיהם של עיתונאים האוכלים מידיהם של בעלי ההון, נשמעת לא רצינית כאשר היא באה לתקוף את ראשי רשות השידור.
