בשבת האחרונה פורסמה לראשונה, שיחה מלפני כשלושים ושבע שנים עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל. בדברים שנפרשים על פני 32 עמודים, מזהיר האדמו"ר מהתחנפות לערבים וניסיון לקיים עימם יחסי ידידות. הדברים פורסמו בעשרות אלפי עותקים, בריכוזים החרדיים בארץ ובעולם. "כל זמן אשר 'בגויים לא יתחשב', היה יכול להיות 'עם לבדד ישכון' והיה להם עמידה בגלות. אבל מעת שהתחילה הטומאה להחדיר בתוך עם ישראל דרכים חדשים' אשר לא שערום אבותינו, כמו שהתחילו בדרכי ההשכלה בתואנה שעל ידי שיהיו מלומדים, ויהיו ככל העמים בית ישראל, יהיה להם טוב ויהיה להם מנוח ומרגוע בין העמים, הנה מאז התחילו להתגבר הגזירות והרדיפות על בני ישראל". "ענין זה צריך כל יהודי מבני א-ל חי הקדושים לחזור ולשנן, שלא לצפות ולחכות לטובת הרשעים ולא לסמוך עליהם. עלינו לדעת שאנו עומדים כעת בעקבתא דמשיחא ואין לנו על מי לבטוח ולהישען בלתי על ה' לבדו. צריכים לדעת שאם הגוי מראה עצמו שהוא טוב ונחמד כלפי יהודי, אז יש לפחד ממנו ביותר, שבזה הרי הוא כנועץ ותוחב חרב וסכין לתוך לבו, כיעל ידי זה עדיין יש בו איזה נקודה ודבר טוב וממילא מתגברת כוחו. מאידך גיסא, כשרואים את רשעותם של הרשעים, איך שכל הגויים מקללים את ישראל וכולם כאחד אומרים לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, אז יש לשמוח ולדעת שכבר נתמלאה סאתם ובקרוב תהיה מפלתם הנחרצה, וקרובה ישועתנו לבוא וצדקתנו להגלות". הגליון המלא שהופץ בשבת לפניות והצעות לכתב : efraim@a7.org
