בבוקר יום שלישי השבוע הסתובב הרב רפאל שלי חסר מנוחה בפתח ביתו. הרב שלי, יהודי מבוגר תושב העיר רמלה, צעד לאיטו בקדמת הבניין, אך לא מצא את כוחות הנפש כדי לפסוע פנימה אל ביתו. הוא לא לן בביתו והוזעק למקום לפנות בוקר על ידי המשטרה, שדיווחה לו כי ביתו עולה בלהבות. קירות הבית היו מפויחים. עשן כבד היתמר מהחלונות וריח חריף של שריפה נישא באוויר. הרב שלי הביט בדממה על ביתו, מנסה לעכל את החורבן. לאחר דקות ארוכות פסע פנימה, נוגע בחפצים, מדפדף בספרי הקודש השרופים ומביט מסביבו בכאב. "שרפו לי את הבית. לא נשאר ממנו כלום", הוא אומר וקולו נשבר. "הכל הלך. כל הקומה העליונה נשרפה. היו כאן שש כבאיות בניסיון לכבות את האש. הציוד של בית הכנסת, הכיסאות, הספרים, הכל. זה נורא. הם נכנסו פנימה דרך הסורגים ושפכו חומר דליק בכל פינה". הקומה השנייה בביתו נשרפה כליל, כולל הציוד הרב שהיה בה. ואילו הקומה הראשונה, בה שוכן בית הכנסת 'אלגריבה', ניזוקה. אילולא פעולות הכיבוי של כוחות כיבוי האש, גם הקומה הראשונה היתה ככל הנראה נשרפת לחלוטין. זו לא הפעם הראשונה שביתו של הרב רפאל שלי, רב מוכר בעיר, מוצת. בעבר כבר חווה הרב התנכלויות אלימות מצד שכניו הערבים, וכמה וכמה פעמים עלה ביתו בלהבות. הבית שוכן בשכונת אג'ש אשר בעיר העתיקה ברמלה והוא בעל שתי קומות. בקומה הראשונה ממוקם כאמור בית הכנסת, שעבר בתקופה האחרונה שיפוץ כללי ובקומה השנייה דירתו. "בגלל השריפות שכבר היו אצלי בבית החלטתי לא להסתכן ולא לישון בינתיים בבית. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו הייתי פה בזמן ההצתה. כנראה לא היית מדברת איתי. זה נס חנוכה שלי", הוא נאנח. בסמיכות לביתו שוכן בית הספר 'אל הודה' של התנועה האסלאמית והוא סבל מהתנכלויות רבות. הצעות לרכישת הבית מקונים ערבים הגיעו אליו שוב ושוב, אך הוא סירב בתוקף. למרות הצער האישי מהפגיעה ברכושו, הרב שלי נחוש להישאר בשכונה. "אני לא אכנע לעולם. זה הבית שלי, זו המדינה שלי", הוא אומר. במשטרה מעדיפים שקט תעשייתי רק כמה עשרות מטרים מביתו של הרב שלי הוצת יומיים קודם לכן רכבו של חבר הגרעין התורני ברמלה אליעזר שחור, המשמש כמנהל התיכון הדתי 'איתן' בעיר. מחקירה ראשונית של המשטרה וכוחות כיבוי האש שהגיעו למקום, עולה כי מדובר בהצתה מכוונת. "זה היה ביום ראשון, בסביבות השעה 20:30 בערב. אשתי היתה בבית עם הילדים, ופתאום הם שמעו פיצוץ חזק מכיוון החנייה", מספר שחור. "אשתי רצה החוצה וראתה את הרכב שלנו בוער". המשטרה וכוחות הכיבוי הגיעו מיד. "גם מפקד תחנת המשטרה התייצב במקום. האוטו נשרף לחלוטין. בהתחלה הם עוד ניסו לומר שמדובר בקצר חשמלי, אבל מהר מאוד היה ברור לכולם שזוהי הצתה מכוונת. הקרטונים מתחת לרכב וריח חריף של בנזין לא השאירו ספק. גם חוקר הצתות של חברת הביטוח הכריז על זה כהצתה ברורה". אולי מדובר במעשה על רקע פלילי בלבד, אני מקשה, אך שחור דוחה אפשרות זו מכל וכל. "לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שההצתה נעשתה על רקע לאומני. זה לא אירוע בודד אלא חלק ממגמה שכבר החלה בחודשים האחרונים, במסגרתה ערבים יידו אבנים וניפצו שמשות של רכבים השייכים לאנשי הגרעין התורני בעיר", הוא מסביר. "התגברות הפעילות הערבית נגד יהודים בשכונת אג'ש נובעת מניסיון לדחוק אותנו החוצה, חד משמעית". שחור מדגיש כי דווקא אירועים מסוג זה מחדדים לחבריו את תחושת השליחות. "אנחנו כאן, נקודה. זה לא ישבור אותנו. החלטנו להמשיך בשגרת החיים הרגילה. להסתובב ברחובות בשעות היום והערב, כדי לא להיכנע לאלימות". כעשר משפחות מהגרעין התורני ברמלה עברו לפני כשנה להתגורר בשכונת אג'ש המעורבת, כדי לחזק את היהודים הגרים בה ולהפיח במקום רוח יהודית וציונית. חברי הגרעין המתגוררים בשכונה סובלים מהתנכלויות חוזרות ונשנות מהשכנים הערבים, הכוללות יידויי אבנים וביצים לעבר רכבים ובתים, והשבוע הדברים הגיעו לשיא חדש של שריפת מכוניות ובתים. לטענת חברי הגרעין המשטרה לא עושה די למיגור התופעה, וחומרת האירועים במגמת עלייה. שחור פונה לגורמי אכיפת החוק בבקשה להקצות את כל המשאבים הנדרשים בכדי להיאבק בתופעות אלו באופן יסודי, וקובל על היחס שזוכים לו תושבי השכונה היהודים מהמשטרה: "בכל פעם שיש אירוע של זריקת אבנים או התנכלות אחרת ואנחנו מתקשרים לתחנת המשטרה, עונים לנו: 'אה, זה אתם מהסכסוך שכנים'. הם מתייחסים לזה כאל סכסוך שכנים ולא כאל אירוע לאומני. כנראה זה יותר נוח להם ככה. המשטרה מעדיפה לשמור על שקט תעשייתי ולא להתמודד עם זה באמת. הבעיה היא שמדובר במדרון חלקלק ויש להתייחס ברצינות לכל הצקה והצקה. אנחנו גרים כאן ומשתדלים להתמקד רק בהשתלבות בחיי הקהילה היהודית המקומית, בחיזוק בתי הכנסת, בהעברת שיעורי תורה ויהדות ובקליטה של משפחות נוספות. אנחנו מאמינים בדרך הזו", אומר שחור ומוסיף כי התערותו של הגרעין התורני בעיר גורמת גם לצעירים מהקהילה הוותיקה להישאר בעיר. השבוע, להדלקת נר ראשון של חנוכה הגיעו בחורים מישיבת ההסדר שעלבים. הם רקדו ושרו משירי חנוכה ובהמשך הדליקו נרות בבתי תושבים בעיר. "התושבים הוותיקים התרגשו מהבחורים", הוא אומר בהתלהבות. אליבא דשחור התשובה הראויה להתנכלויות צריכה להיות בשני מישורים. ראשית, בחיזוק ההתיישבות היהודית במקום. ושנית, על הרשויות השונות לטפל ולהתמודד עם המציאות באופן רציני יותר. "רמלה לא נמצאת מעבר לערי החושך. זה לב המדינה וחייבים לא לעצום עיניים ולשים לב למה שקורה כאן", אומר שחור. "הצתה היא מסוכנת ביותר בגלל הפוטנציאל ההרסני שבה. אבל בשטח, אירועי הצתה במרכז הארץ לא זוכים להתייחסות ראויה. אחרי ההצתה הגיעו אליי מפקד התחנה וקצינים נוספים וטענו שיש בידם עצורים. הם כנראה חששו שנצית את השטח וביקשו מאיתנו לפעול בשיתוף פעולה. אבל מה אנחנו מבקשים? לאפשר לנו בסך הכל להתגורר בעיר בביטחון. המשטרה חייבת להיות יותר מורגשת בשכונות. אני מצפה לנוכחות ממשית ויומיומית של כוחות סיור בשכונה, כדי שכולם יראו ויפנימו מי בעל הבית. ברור לי שכשהמשטרה רוצה להשליט סדר היא יודעת לעשות זאת", הוא קובע. אש בצפון עיר מעורבת נוספת, אשר גם בה נרשם רק לאחרונה אירוע הצתה חמור ביותר, היא עכו הצפונית. לפני שבועיים היתה אמורה להסתיים העברת הישיבה הגבוהה ובית המדרש הקהילתי אל בית הכנסת הנטוש בשכונת וולפסון. המבנה נמצא במרכז העיר ובסמיכות לתחנה האוטובוסים המרכזית. תלמידי הישיבה תכננו לעבור לקראת שבת לדירות עמידר אשר הוקצו להם בשכונת וולפסון. אך מתברר שתוספת הכוח היהודי היתה לצנינים בעיני גורמים בשכונה, ובערב שבת הוצת חלק נכבד מציוד הישיבה שהועמד מחוץ לבניין הדירות. נזק נרשם גם לדירות אשר נשרפו באופן חלקי. התלמידים שהו באותה העת בבתיהם, ועקב כך לא נגרם כל נזק בחיי אדם. מנגד נגרם נזק כבד ביותר לרכוש. "מיטות, מזרונים, שולחנות, כיסאות, מכונת כביסה, ארונות ובעצם מה לא? הכל נשרף", מספר ישי רובין, מנהל הגרעין התורני בעיר. "לא נשאר מהציוד כלום. האש חדרה גם לדירות ועשתה נזק בתוך הבתים. אומדן הנזק הוא שלושים אלף שקלים, שזה סכום ממש רציני עבור הישיבה", אומר רובין ומיד מוסיף כי האמונה בצדקת הדרך רק גברה בעקבות האירועים. "יש פה מלחמה בלי יריות. הם רצו להעביר לנו מסר של 'אתם לא רצויים פה' ואנחנו מבינים מכך שיש לנו כאן אתגר שהוא יותר משמעותי משציפינו מלכתחילה. אנחנו עם הפנים קדימה, משפצים את הדירות ומנסים לאסוף תרומות עבור רכישת ריהוט חדש לדירות של הבחורים. בעזרת ה' קול התורה יגבר בעיר". משטרת ישראל ממשיכה בחקירת המקרה. על פי עדכונים שהתקבלו נעצרו עד כה מספר חשודים במעשה אך הם שוחררו מחוסר ראיות. מקרה נוסף אשר התרחש השבוע בנצרת עילית עורר את זעמם של חברי הגרעין. החברים שהדליקו נר ראשון של חנוכה בפתח ביתם הותירו את חנוכיותיהם בתאי הזכוכית כשהן מאירות לעוברי אורח בשכונתם. עם בוקר, נוכחו לגלות את תאי הזכוכית ואת חנוכיותיהם שבורים ומנותצים בפח האשפה הסמוך. בגרעין משוכנעים כי תושבים ערבים הם האחראים למעשה. "מאוד כאב לנו לראות את החנוכיות שבורות ומבוזות", מספר אבי, חבר הגרעין התורני בנצרת עילית. "זה לא נראה לנו כמעשה ונדליזם גרידא, אלא יש כאן כוונת מכוון. זה היה ניסיון לפגוע ברגשות היהודיים שלנו, אבל למרות זאת גם הערב ובכל ימות החג נמשיך ונדליק את נרות החנוכה". גניבה על רקע לאומני אף בלוד, הצמודה לרמלה, נראה כי ישנם תושבים ערבים העוינים את ניסיונות חיזוק הנוכחות היהודית במקום. אהרון אטיאס, יליד לוד ומנכ"ל המכינה הקדם-צבאית בעיר, מתאר התרופפות מסוימת בתחושת הביטחון האישי בקרב התושבים היהודים. "להערכתי, תושבי לוד היהודים מרגישים שלא נעשה טיפול מספיק משמעותי כדי לדאוג לביטחונם האישי", קובע אטיאס. "הבנייה הבלתי חוקית הערבית לדוגמה כמעט לא נאכפת, וזה נותן רוח גבית לאווירה של 'אין דין ואין דיין'. יש פה הרגשה של הפקרות שמשליכה כמובן על תחומים נוספים". אטיאס מביא כדוגמה מקרה שהתרחש בתחילת השבוע לאחד מילדי הגרעין. הילד בן העשר יצא בסביבות השעה שמונה בבוקר ברכיבה על אופניו לכיוון בית הספר. בדרך עצר אותו נער ערבי וכפה עליו בכוח לרדת מהאופניים. תוך שניות הסתלק הנער הערבי מהמקום והילד נותר על השביל, המום ומושפל ללא אופניו. "זה מזכיר תופעות מזמנים אחרים בהם הילד היהודי היה מותקף ברחוב. זה לא ייתכן". אטיאס מדגיש כי ציפה ממשטרת ישראל לפעול ביד תקיפה גם במקרה זה כדי למנוע אלימות קשה יותר בעתיד. "נכון, זה בסך הכל אופניים, אבל זה משקף את ההעזה שקיימת. לפני כחודש גנבו למכינה הקדם-צבאית את מצלמות האבטחה ובעבודה מאומצת הצלחתי לשחזר את התמונה של הגנב. פניתי למשטרה עם התמונה ואמרתי 'זה חמור מאוד. תטפלו בזה'. אבל המשטרה לא טיפלה בזה ואותם גנבים ברוב חוצפתם גנבו את מצלמות האבטחה של תחנת המשטרה בכבודה ובעצמה. איזו בושה". אטיאס רואה את המציאות בערים מעורבות כמורכבת ביותר, ומתריע כי על רשויות החוק ובראשן המשטרה לטפל בהתנכלויות השונות טיפול שורש. אחרת, לטענתו, הן רק ילכו ויתגברו. אטיאס מסרב להתייחס לגניבות כאל עבירה פלילית בלבד. "במבט שטחי גניבת האופניים היא אולי עבירה פלילית, אבל זו פעילות שמכוונת דווקא כלפינו בעיקר על רקע לאומני. יש להם עניין שנרגיש מאוימים וחסרי ביטחון". אטיאס מתריע כי קיימים גורמים מהעיר ומחוצה לה המלהיטים את הרוחות בקרב הציבור הערבי. "אנחנו מעוניינים לחיות את חיינו בשקט ובשלווה. יש לנו קהילה עם חבר'ה מצוינים שבחרו לגור בלוד בשיתוף ובהרמוניה. אבל לצערי, ישנם גורמים עירוניים שמתסיסים את העסק. אני יודע גם על ארגוני שמאל שפועלים בלוד ובאים לייעץ לתושבים הערבים. הם לוחשים להם שוב ושוב 'מקפחים אתכם', 'דופקים אתכם'. זה כמובן לא נכון ופוגע בחיים של כולם". לטפל לפני הקטסטרופה אז כיצד בכל זאת ניתן לנהל חיי קהילה רגועים ובטוחים? לטענת אטיאס התשובה מונחת לפתחן של הרשויות השונות. "קודם כל הרשויות צריכות להכיר בבעיה. רק אחרי זה הייתי מצפה לטיפול יסודי ורציני. צריך להגיע אל אותם פורעים, מסיתים ומאיימים ולהבהיר להם, על פי חוק, מה מותר ומה אסור. אין להתעלם משום הצקה ופגיעה בתושבים. לא עדיף לטפל בתופעה עוד לפני שהיא הופכת לקטסטרופה?" שואל אטיאס. שי תובל, יו"ר קרן קהילות המאגד תחתיו עשרות גרעינים תורניים מכל רחבי הארץ, מפנה אצבע מאשימה כלפי משטרת ישראל על אוזלת היד בטיפולה בהתנכלויות לתושבי הערים המעורבות. "הקרן מעצימה את שיתוף הפעולה בין הגרעינים למשרדי הממשלה. לשמחתנו הרבה, בשנים האחרונות יש עזרה רבה מצד משרדי הממשלה לתופעת הגרעינים. משרד רוה"מ, משרד החינוך, משרד הנגב והגליל, משרד הרווחה, משרד הבינוי והשיכון, כולם מכירים בתרומתם הרבה של הגרעינים. אבל, לאור האירועים האחרונים של שריפת מכוניות והתנכלות לחברי הגרעינים התורניים בערים המעורבות יש לי תחושה, שקיימת מדיניות של המשטרה להתעלם מהתופעה המסוכנת ולא לטפל בה כפי שמחייב החוק. אני משוכנע שאם חלילה המקרה היה הפוך, כבר היו כותרות ראשיות בכל כלי התקשורת", קובל תובל. ח"כ אורי אריאל, המלווה ומסייע לחברי הגרעינים התורניים, מתריע אף הוא מפני ההשלכות החמורות הנובעות מחוסר טיפול מעמיק בהתנכלות הערבית. "אני דורש מהמשטרה לפעול ביד תקיפה כנגד מבצעי העבירות החמורות הללו. אלו אמנם מעשים בעלי רקע פלילי אבל לא פחות מכך, אלו מעשים שכל מטרתם להדיר את הציבור היהודי בכלל והציבור הדתי-לאומי בפרט, מאותם ערים במרכז הארץ. ולכן הצורך לטיפול רציני מקבל משנה תוקף. אמשיך לעקוב מקרוב אחר עבודת המשטרה במקרים אלו", הוסיף ח"כ אריאל. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', האמון על עבודת המשטרה, מבהיר כי יש לנהוג במקרים המדוברים ודומיהם בטיפול רציף ויסודי. ״מדיניותי הינה ביצוע פעילות נחושה תמידית ורצופה של משטרת ישראל במטרה לגלות מבצעי עבירות כאשר אלו מתבצעות. בנוסף, יש לקיים פעילות רציפה תוך נוכחות ובולטות במטרה למנוע ביצוע עבירות וזאת בכל מקום ויישוב במדינה, בערים מעורבות כמו גם במקומות נוספים בארץ. בנוסף לפעילות משטרת ישראל מתקיימים פרויקטים ויוזמות נוספות המתבצעות על ידי המשרד לביטחון פנים בשיתוף הרשות המקומית וגורמי הקהילה כגון: שיטור עירוני, עיר ללא אלימות, סיירות הורים ועוד״ . מהמשטרה נמסר בתגובה כי "כל עבירה על החוק מטופלת על ידי משטרת ישראל בנחישות ומקצועיות. משטרת ישראל אמונה על איסוף הראיות, מעצר מבצעי העבירה ומיצוי הדין עמם, ופועלת להגדלת סיכוייו של העבריין להיתפס, דבר שממילא יביא להגברת תחושת הביטחון של האזרח. גם המקרים שצוינו נחקרים במשטרה, אשר עושה הכל על מנת להביא לתפיסת המעורבים". rivki@besheva.co.il
