בימים האחרונים פרסמה הלשכה הפלשתינית לסטטיסטיקה שורת נתונים העולים לכאורה מבדיקות סטטיסטיות של נתונים האוכלוסייה ברש"פ. עיקר הנתונים הוא שבתוך פחות מעשור יהיה רוב פלשתיני מהים ועד הירדן. בין הנתונים ניתן למצוא את הפרטים הבאים: "בסוף שנת 2011 מספר הפלשתינים בין הירדן לים הוא 5.6 מיליון ומספר היהודים 5.8 מיליון. אם יימשכו נתוני גידול האוכלוסין הנוכחיים, בשנת 2015 יהיו 6.3 מיליון פלשתינים ו-6.3 מיליון יהודים. אם יימשכו נתוני גידול האוכלוסין הנוכחיים, בשנת 2020 יהיו 7.2 מיליון פלשתינים ו-6.8 מיליון יהודים. הפלשתינים בגדה המערבית וברצועת עזה מונים 4.23 מיליון מתוך 11.2 מיליון פלשתינים בעולם". בראיון ליומן ערוץ 7 התייחס ציר ישראל לשעבר בארה"ב, יורם אטינגר, לנתונים וקבע כי מדובר בנתונים סטטיסטיים מוטעים ומטעים. אטינגר החבר כיום בפורום ישראלי אמריקאי לחקר דמוגרפי קובע נחרצות שלנתונים הפלשתיניים אין בסיס והוא מבהיר גם מדוע. לדבריו הנתון הפלשתיני לפיו ביו"ש יש 2.6 מיליון פלשתינים אינו נכון אלא מדובר ב1.6 מיליון בלבד, ואם נשאל היכן הם המיליון הנותרים מסתבר שהפלשתינים נוטים לעגל הרבה פינות כדי להגיע למספר הזה. בספירתם הם כוללים עוד 400 אלף פלשתינים המתגוררים בחו"ל, גם אם חלפה שנה מאז עזיבתם את יו"ש. כמו כן הם כוללים את 240 אלף ערביי ירושלים המחזיקים תעודת זהות כחולה כפלשתינים. בנוסף הם ממשיכים לספור מאה אלף ערבים מיו"ש שהתחתנו עם ערביות ישראליות וקיבלו תעודת זהות ישראלית. באשר לרצועת עזה קובע אטינגר כי אין חיים שם 1.6 פלשתינים כפי שאומדים הפלשתינים עצמם אלא 1.3 מיליון. עוד הוא מציין כי הפלשתינים אינם מקבלים את נתון ההגירה השלילית הנמשכת ומשום כך אינם מציינים שמספר הפלשתינים העוזבים לחו"ל גדל והולך ובשנה שעברה עזבו 17 אלף איש. מבחינתם מספר העוזבים הוא 0. עוד מוסיף אטינגר ומספר כי קיים פער בין מספר הלידות הנטען על ידי הרשויות הפלשתיניות לבין מספר הלידות המתועדות במשרדיהם עצמם. להערכתו קיים ניפוח דרמטי של עוד כשלושים אחוזים במספר הפלשתינים. במקביל הוא מציין זינוק בדמוגרפיה היהודית, בעיקר בקרב הציבור החילוני, וזאת לעומת ירידה של 1-1.5 ילדים במגזר החרדי. בקרב הדור הצעיר, הוא מציין, קיים שיוויון בין הפריון היהודי לזה הערבי. לטעמו ההפחדות שנשמעו מקרב חוגי שמאל לאחר פרסום הנתונים הפלשתיניים נובעים מכך שהציבור הישראלי מולעט על ידי גופים שמקבלים את הנתונים הפלשתיניים כתורה למשה מסיני, בעוד גם ה-CIA החל מפקפק באחרונה בנתונים, ובדו"ח שהנפיק על הדמוגרפיה בישראל הציג נתונים שונים מאלה הפלשתיניים. זאת לאחר שלפני שנים אחדות היו אטינגר עצמו והאוחזים בשיטתו סופגים קיתונות של לעג על עמדתם המפריכה את הנתונים הפלשתיניים. באשר לעתיד אומר אטינגר כי אל לנו לשכוח את נתון העלייה, גם אם מאז קום המדינה מתעלמים ממנו הגורמים הרשמיים בישראל. הוא מציין בדבריו כי מדי כעשרים שנה עומדת ישראל בפני גל עלייה משמעותי שלא נלקח בחשבון במאזנים הדמוגרפיים העתידיים, וכעת עומדת ישראל בפני זמן שכזה כאשר נתונים אובייקטיביים מורים על מה שהבחלט יכול להוות מנוף לגל עלייה שכזה: מצב כלכלי קשה בעולם וטוב בישראל וגל אנטישמיות בחלק משמעותי של העולם לצד תשתית חינוך ציונית יהודית רחבה. עם זאת הוא קובע כי מה שחסר לה לישראל כעת היא מנהיגות בעלת חזון שתדע לראות את הנתונים העומדים לקראתה ולהיערך בהתאם.
