מליאת הכנסת אישרה בקריאה השנייה והשלישית את ההצעה לתיקון חוק העונשין, אשר קובעת את הפרמטרים אשר ינחו את שיקול דעתם של השופטים בשעת גזירת עונשם של נאשמים. יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הציג את ההצעה, שהוכנה בוועדה לקריאה השנייה והשלישית ואמר כי מקורה של ההצעה הממשלתית, שאושרה סופית, הוא "בוועדה ציבורית שסיימה עבודתה לפני שנים לא מעטות בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אליעזר גולדברג. הכנסת והוועדה התלבטו בנוגע למודל הנכון לקביעת עונשו של אדם: מחד גיסא, שתהיה מדיניות שיש בה עקביות בנוגע לשיקולים המרכזיים ששופט צריך לשקול, ולמשקל שצריך לתת לכל שיקול כשהוא גוזר את הדין - ומאידך גיסא, לא לבטל את האינדיבידואליזציה של העונש - שהרי מי שעומד בפני השופט הוא אדם יחיד - על נסיבותיו ומורכבויותיו". רותם ציין, כי "ככלל, ניתן לנקוט בשתי שיטות: האחת, זו שבחרנו בה בסופו של דבר, היא לקבוע את העקרונות החשובים לענישה, ובמקרנו: הלימה, הגנה על הציבור, שיקום והרתעה – ואת האיזונים ביניהם, וכן לקבוע נסיבות חשובות המשפיעות על גזירת העונש, ואת מקומן ומשקלן היחסי. והשנייה – לקבוע טבלאות ענישה, ברמות כאלה או אחרות של פירוט. החלטנו לפצל מהצעת החוק, לדיון ולעיון מעמיק יותר, את החלק בהצעה שהיה בכיוון הזה, שמעורר שאלות של הצרת יתר של שיקול הדעת של השופט, וגם שאלות של יחסים בין המחוקק (שצריך, להשקפתי, לקבוע את העונש) לממשלה (שביקשה לקבוע ועדת מומחים שתעשה זאת)". לדברי רותם, "הצעת החוק, באה להבנות ולכוון את שיקול דעתו של השופט בגזירת דינו של אדם, בשתי דרכים עיקריות: א. לקבוע בחוק מהו העיקרון המנחה בענישה פלילית, ומהם השיקולים הנוספים ששופט רשאי להתחשב בהם בגזירת העונש, ולהסדיר את ההליך בו השופט גוזר את הדין על פי העקרונות והשיקולים המנחים; ב. לחייב הנמקה של גזר הדין בצורה מפורטת, באופן שיגביר שקיפות ועקביות וכן יאפשר ביקורת ערעורית וציבורית על גזר הדין. כוונת הוועדה היא שבכך יוגבר השוויון המהותי בענישה פלילית, תוך הותרת שיקול דעת בידי השופט למלא את אחד התפקידים המרכזיים של שופט בישראל". ח"כ רותם סיים ואמר כי "כתשובה לאלה שהבנתי שתוהים על ה-"עיתוי" של הבאת הצעת חוק זו למליאה, על אף שאין הם מכירים את הדיונים שהתקיימו בהצעת החוק ואת הנוסח הנוכחי, אציין כי ועדת החוקה קיימה יום עיון ו-22 דיונים בהצעה זו, במשך יותר משנתיים, שבהם השתתפו מומחים ואנשי מקצוע רבים ומגוונים. הוועדה עמלה לאזן בין אינטרסים ודעות שונות, ובסופו של דבר ההצעה שמונחת בפניכם היום מוסכמת על כלל הגורמים שהשתתפו בדיונים. יש חשיבות רבה בכך שהמחוקק "אומר את דברו" באשר לעקרונות האמורים להנחות את השופט בגזירת הדין ואת המשקל שיש לתת לעקרונות ולשיקולים השונים, כך שכל שופט, בכל אולם, יגזור את הדין בהתאם לאותם עקרונות, ומצד שני, הוועדה השתכנעה כי יש להותיר שיקול דעת רחב לשופט בקביעת העונש, ובכך לשמר את העיקרון החשוב של אינדיבידואליות בענישה". 14 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השנייה, שעברה ללא מתנגדים. 13 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.
