"ההתקפות נגד השופט נעם סולברג נועדו להשפיע על פסיקותיו מעכשיו יתחיל מבחנו האמיתי", כך אומר לערוץ 7 גורם משפטי מהימין, שמתייחס למינוי של מי שמוגדר כמשפטן מצטיין וראוי לכהונת שופט בבית המשפט העליון. סולברג, אשר נולד וגדל בחיפה, למד בצעירותו בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה, ולאחר מכן התגייס לחיל האוויר, את שירותו הצבאי סיים בדרגת רב-סרן. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השני בהצטיינות. ב-1990 החל להתמחות אצל מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, לאחר מכן אצל שופט בית המשפט העליון יעקב מלץ, ואצל היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש. סולברג שימש במשך 7 שנים עוזרם של שלושה יועצים משפטיים לממשלה: חריש בשנים 1991–1993, מיכאל בן יאיר בשנים 1994–1997, ואליקים רובינשטיין בשנים 1997–1998. וזכה לשבחים והמלצות חמות בשנת 1998 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים, ובשנת 2005 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. הוא תושב גוש עציון נשוי ואב לחמש בנות. אחד מתחומי ההתמחות העקריים של סולברג הוא תביעות לשון הרע ובתביעות אלה הוכר כשופט שלא מהסס לפסוק גם נגד כלי התקשורת למרות שפסיקות אלה הפכו אותו למושא התקפות. במאי 2005, פסק כנגד עיתונאי הארץ עקיבא אלדר וחייב אותו לשלם סכום של 8000 ש"ח לאיש הימין אריה קינג לאחר שאלדר ציטט דברים בשמו של קינג אך הסתבר כי הביא ציטוטים לא נכונים שלא שיקפו את מה שקינג אמר בפועל. לימים תקף אלדר את מועמדתו של סולברג לתפקיד יועץ משפטי לממשלה אך שכח לספר כי סולברג פסק נגדו. פסק דין נוסף של סולברג שעורר סערה בעולם התקשורת הוא פסק דין של סרן ר' שהיה מפקד מוצב ברפיח כנגד העיתונאית אילנה דיין בגין כתבת תחקירה שעשתה במסגרת התוכנית עובדה, שהציגה אירוע מבצעי שבו נורתה ילדה בת 14 מרפיח.השופט סולברג קבע כי יש בכתבה משום הוצאת לשון הרע על התובע, וכי "האמת שונה ממה שפורסם. הילדה המנוחה לא הייתה ילדה תמימה בדרכה לבית ספר, המניע לפתיחה באשר לא היה מיקומה של הילדה כי אם הסכנה שחשו הלוחמים, והירי לא בוצע מתוך אדישות ואטימות כי אם ירי מבצעי של לוחמים המסכלים מתקפה". עוד קבע השופט סולברג כי :"סרן ר' רץ לעבר מקור האיום כשהוא חשוף לצלפי רפיח, ולתיק החשוד כמטען נפץ שנשאה עמה המנוחה בחירוף נפש, הוא ירה לעבר המנוחה שני כדורים כדי לנטרל את הסכנה, וצרור נוסף ירה למרחב שמעבר לה...הוראתו בסוף האירוע לא הייתה הנחיה לירות בפעוטות כי אם דירבון החיילים לשמור על עירנות ודריכות". השופט סולברג קיווה לסיים את תיק דיין בשידור כתבה שתתקן את העוול שנגרם לסרן ר' ולהגיע להליך פשרה, ואולם לאור התנגדותה של דיין הורה על פיצוי על סך של שלוש מאות אלף ש"ח. בפסק דין ששם אותו על כוונת של חלק מהעיתונאים במדינת ישראל. בשנות כהונתו כשופט בבית המשפט המחוזי נדרש השופט סולברג גם לשאלות בדבר האקטיביזים השיפוטי. בעתירה מנהלית שהוגשה בפניו על ידי קבוצת אנשי שמאל ובראשם עוזי אורנן הוא התבקש לתת פסק דין הצהרתי ולפיו הלאום של המבקשים אזרחי ישראל רובם יהודים, הוא ישראלי על מנת שפסק הדין ישמש את המבקשים כתעודה ציבורית לצורך בקשתם לשינוי פרט הלאום במרשם האוכלוסין. השופט סולברג דחה את הבקשה וקבע בין היתר, כי "מבחינה מוסדית הנושא איננו שפיט... האופי הדומננטי של הנושא הוא ציבורי, אידיאלוגי, חברתי היסטורי ופוליטי אך אין לחוות דעתו של בית המשפט בעניינים אלה ייתרון על פני הדעות של אחרים. ההיבט המשפטי של הנושא הוא טפל לעיקר". בפסק דינו רמז השופט סולברג איך בית משפט אמור להתנהג בשעה שמגיעות אליו עתירות המבקשות להרחיב את הפרשנות על חוקים שונים, "אין בנמצא מבחינת החוק והמשפט לאום ישראלי ואל לו לבית המשפט לברוא בריאה שכזו יש מאין, לחוקק במקום לשפוט". השופט סולברג לא עסק רק במשפט אזרחי ומנהלי אלא גם בעניינים פלילים. פסק דין מפורסם שלו הוא זיכוי של שוטר ממשמר הגבול מאשמת הריגה במהלך התפרעות של המון על רקע מעצרו של תושב עיסאויה שהיה חשוד בגנבת רכב.ה שופט האמין לשוטר כי סבר שכלתה אליו הרעה וכי מדובר בטעות איומה אך ישנו לפחות ספק סביר כי מדובר בטעות במצב המוכרת כטענת הגנה משפטית.אגב, ערעור שהוגש כנגד החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט העליון ברוב של שתי דעות מול אחת שהייתה דעתו של שופט בית המשפט סלים ג'ובראן שסבר כי יש להרשיע את השוטר. פסק דין מפורסם נוסף של השופט סולברג הוא זיכוי של פעילי הימין נעם פדרמן, בן ציון גופשטיין ואיתמר בן גביר מאירוע בו מחו כנגד חבר הכנסת אחמד טיבי. השופט סולברג קבע לאחר שצפה בצילומי מצלמות האבטחה של בית המשפט כי טיבי לא אמר את האמת כשטען שהותקף על ידי המפגינים וכי למעשה מי שפתח בתגרה היו דווקא מאבטחי טיבי. עוד קבע השופט סולברג באשר לאישום כלפי בן גביר שצעק לעבר אחמד טיבי מחוץ לבית המשפט, כי הוא מסופק אם בכלל היה ראוי להאשים את בן גביר בצעקות חרף העובדה שהצעקות הרגיזו את טיבי אך זהו מבחנו של חופש הביטוי "לא בשעה של רוגע ושלווה, ולא בין ידידים; אלא בשעת משבר, שעה של ריב ומדון ומחלוקת עזה". החלטה זו קוממה על סולברג את ח"כ אחמד טיבי, שאף הציע לאחרונה חוק ולפיו מתיישב המתגורר ביהודה ושומרון לא יוכל לכהן כשופט בבית משפט העליון. מקור המקורב לוועדה למינוי שופטים אומר כי הצעת חוק זאת הבהירה לחברי הוועדה עד כמה יש חשיבות במינויו של סולברג לכהונה בעליון ועד כמה השמאל בישראל רואה את סולברג כסמל. בדיעבד ההתקפות של טיבי ועיתון הארץ הם אלה שהובילו את חברי הוועדה למינוי שופטים להתעקש על המינוי. הגורם המשפטי אשר שוחח עם ערוץ 7 ציין, כי בשנותיו האחרונות בבית המשפט המחוזי גברו ההתקפות על סולברג מצד שמאל והוא כתב מספר החלטות שנויות במחלוקת כלפי פעילי ימין ונערים מהגבעות. כך לדוגמא החמיר השופט סולברג עם נערה מרמת מגרון שנעצרה בחשד כי זרקה אבן לעבר רכב ערבי. שופט בית משפט השלום פולוק הורה על שחרור הנערה, אך השופט סולברג ביושבו כערכאת ערעור הפך את ההחלטה, הורה על מעצרה וימים לאחר מכן הורה להצמיד לרגליה אזיק אלקטרוני כתנאי לשחרורה. אגב, כעבור שבעה חודשים נמחק האישום נגד הנערה, לאחר שהסתבר כי האישום נגדה נבע מעלילה שרקם כלפיה קצין שהיא התחצפה אליו. גם בתקופת ההתנתקות לא נרשמו החלטות אמיצות של סולברג והוא האריך לא אחת מעצרים של אנשי ימין ומתנחלים בעבירות שאינן חמורות רק בשל מדיניות התביעה שהחמירה מאוד. גורמים משפטיים אומרים הבוקר לערוץ 7, כי השאלה המרכזית היא איזה סולברג נקבל לבית המשפט העליון, "מול פרופסור דפנה ברק ארז השייכת לשמאל הקיצוני מבחינת דעותיה וציר שכולל בין היתר את השופטים גובראן, פוגלמן וארבל ראוי שסולברג יגלה עצמאות. עיתון הארץ ואחמד טיבי ימשיכו לתקוף את סולברג ולא משנה כיצד הוא יפסוק, אך אם השופט יושפע מהלחץ של מספר מצומצם של עיתונאים ופוליטיקאים זה יהיה הפסד לכלל ישראל". אותם גורמים מזכירים כי השופט סולברג נכנס על המשבצת של השופט אדמונד לוי שזכור כמי שיצא נגד גירוש גוש קטיף, התיר לימין לצעוד באום אל פחם, ושאל שאלות מדוע התביעה לא נוהגת בהגינות כלפי בניה בלתי חוקית של ערבים "אם סולברג ימשיך בדרכו עם ישראל ירוויח שופט הגון וראוי בעליון".
