מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק בתי המשפט, אשר קובעת איסור פרסום שמו של חשוד במשך 48 שעות מרגע מעצרו. ההצעה שאושרה סופית, באה לתת לחשוד הזדמנות מעשית לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום פרטיו המזהים, על ידי קביעה כי ככלל, לא יתפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות מהמועד שבו הוא אמור להתייצב לחקירה במשטרה. זאת למעט במספר חריגים, ובין היתר במקרים שהפרסום דרוש לצורך חקירה או לצורך אזהרת הציבור, במקרים בהם בית המשפט התיר פרסום או בהסכמת החשוד. על פי המצב החוקי, אין כיום מגבלה לאסור את פרסום שמו של חשוד. בית המשפט יכול אומנם, על פי בקשת החשוד, לאסור את פרסום שמו כאשר הפרסום עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום. אולם כאשר הפרסום נעשה באופן מיידי אין בידי החשוד זמן לפנות לבית המשפט, וכך למעשה נשללת ממנו האפשרות למנוע את פרסום שמו. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הציג את ההצעה, שהוכנה בוועדה ואמר, "יש לזכור כי פעמים רבות מדובר במצבים בהם החשדות דלים ביותר או מוטעים, אך פרסום שם החשוד ופרטי החשדות עלולים להביא לנזק בלתי ניתן לתיקון, אף אם החשדות יופרכו לאחר מכן. כן יש לזכור כי במקרים רבים מדובר בחשוד שהוא אדם פרטי שאינו מוכר לציבור ולכן אין תועלת מיוחדת בחשיפת פרטיו, אך הנזק שייגרם לאותו חשוד בסביבתו הקרובה יהיה משמעותי וקשה". "מובהר כי הצעת החוק רק מאפשרת לחשוד לפנות באופן מעשי לבית המשפט ולבקש איסור לפרסום פרטיו המזהים, אך שבית המשפט יכול כמובן שלא לאשר את הבקשה. הצעת החוק אף מאזנת את האפשרות לבקשת איסור פרסום כאמור, בפתיחת אפשרות לכל גורם שמעוניין בכך, לרבות לכלי התקשורת, להגיש בקשה לבית המשפט להתיר את הפרסום ב-48 השעות הראשונות או לביטול ההחלטה לאסור פרסום פרטי חשוד וכן בקביעה כי עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, יפקע איסור הפרסום עליו הורה בית המשפט אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת", הוסיף רותם. החוק שהתקבל, קובע כי הרשות החוקרת תיידע את החשוד בדבר זכותו לבקש את איסור הפרסום וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור הפרסום באמצעותה על פי טופס המצורף כתוספת לחוק. ההסדרים האמורים ייקבעו גם בחוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים. ח"כ רותם ביקש מהמליאה לאשר את החוק ללא הסתייגויות, "למעט הסתייגותו של השר לביטחון פנים שהושגה בהסכמה בין הצדדים". לפי ההסתייגות שהתקבלה, נקבע כי הרשות החוקרת תיידע "חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג" (במקום "תיידע את החשוד") וכן שהיידוע ייעשה "לא יאוחר מ-24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא בפני שופט- המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות". 21 ח"כים תמכו בחוק ו-8 התנגדו לו.