כחלק ממאבקו למען זכות הדיור בדיון הציג לפני ימים חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ) את עמדתו ובה הצעה מפורטת הקובעת כי "כאשר זורקים אדם מדירה, אין לו שום דיור חלופי, והוא שוכב ברחוב, המדינה חייבת לדאוג לו לפתרון כלשהו, לפחות לתקופת ההתארגנות". הורוביץ אמנם התכוון ומתכוון בהצעתו למציאות הכואבת בה מוצאות מבתיהן משפחות שלא שילמו את המשכנתא, אך בעקבות דבריו הנלהבים במליאת הכנסת בדבר חשיבות הדיור וחשיבות חובתה של המדינה למגורים כלפי אזרחיה, שאלנו אותו אם הוא עושה גזירה שווה בין מפוני המשכנתאות למפוני המאחזים. ביקשנו לדעת אם לטעמו גם למפוני מאחזים צריכה המדינה לדאוג לדיור חלופי ולא להשליך אותם לרחוב (או במקרה זה לגבעות הטרשים). תשובתו שלך חבר הכנסת הורוביץ (איש מרץ, אם שכחתם) לא איחרה לבוא, וזו לשונה: "אמנם בחוק שלי המדובר באנשים שנזרקים מדירה כי אין ביכולתם לשלם שכר דירה ואין להם שום פתרון חלופי. ולא באנשים מקושרים ובעלי יכולות המשתלטים בחסות גורמים ממוסדים על קרקעות של פלסטינים חסרי אונים ואחר כך זועקים מרה כאותו קוזאק נגזל, אבל אם יש באמת כאלה בקרב מתנחלים במאחזים שאין להם כל מוצא אחר והם יהפכו לחסרי בית ויגורו ברחוב כתוצאה מהפינוי, אז בהחלט צריך להחיל זאת גם עליהם".
