ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת החלה לדון היום בתיקונים לחוק סדר הדין הפלילי. תיקונים המבקשים לקבוע הנחיות בהם התובע רשאי שלא להגיש כתב אישום, בעילה של חוסר עניין לציבור (הסדר סגירת תיק מותנית). ובנושא עסקאות טיעון עם נאשמים. הצעת החוק הראשונה, מבקשת לקבוע תנאים למקרים בהם התובע רשאי שלא להגיש כתב אישום כנגד חשוד (בעבירות קלות בדרך כלל. אולם, לאו דווקא) על אף קיומן של ראיות המספיקות להאשימו. ובתנאי שהחשוד מודה בביצוע העבירה, אין עניין לציבור להעמידו לדין ובלבד שהנאשם יעמוד בתנאים שיוסכם עליהם. התובע רשאי לכלול בהסדר תנאים, כגון: הנאשם ישלם קנס, התחייבות להימנע מביצוע חוזר של העבירה, תשלום פיצוי לנפגע עבירה, עמידה בתנאי טיפול שיקבעו ע"י קצין מבחן, לרבות שרות למען הציבור. לדוגמא, בעבירה כלכלית, התובע רשאי גם להתנות תשלום כופר. (כפי שנהוג היום בעבירות מס) ובעבירת בניה, הנאשם יתחייב להרוס את הבניה הלא חוקית. נאשם שיפר את תנאי ההסדר, ההסדר יבוטל, יוגש נגדו כתב אישום על העבירות שהודה בהן במסגרת ההסדר. אולם הודאתו, לא תשמש ראייה נגדו. פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד אריאלה אנטלר-סגל אמרה בדיון, כי הצעת החוק תחול על תיקים שיש בהם די ראיות להגשת כתב אישום וכי קיים בהם סיכוי סביר להרשעה. תיקים אלו, בחלקם, מועברים היום לקצין מבחן ונסגרים ללא הרשעה. מבחינת התועלת הציבורית, עשינו צדק עם נפגע העבירה, ולא פגענו בענישה. מדובר באדם שזו בעבירה הראשונה שלו ומוכן לעמוד בתנאים ובמגבלות שיוטלו עליו. לדבריה "היו כתבי אישום שהגשתי, תוך כדי משיכת אף ותהיה האם היה מקום להגיש כתב אישום במקרים אלו. אני מאמינה, שבעתיד, יוגשו כתבי אישום, רק מחוסר ברירה ובאין כלי אחר". עוד אמרה עו"ד סגל, כי "בסכין מנתחים דקה, יש לי אלטרנטיבה נוספת שאינה שחור או לבן. עבירות שהם ערך ותפיסת עולם חברתית שאין מקום שהמשפט יתערב בהן, ואפשר לתת פתרון ללא כתב אישום. זו תפיסת עולם פרקטית ונורמה חברתית של אי אכיפה בררנית". ראש מדור בקרה וחקיקה במשרד לבטחון פנים, סנ"צ רבקה גלאט- ברקוביץ, אמרה כי "ראש אגף החקירות ניצב יואב סגלוביץ' מבקש להבהיר שלהצעה יכול להיות השלכות חמורות ביותר. ראש האגף פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה ולשר לבטחון פנים וביקש לעכב את הדיונים בחוק". ברקוביץ' סבורה כי חיוני לקבוע על אלו תיקים ההליך יחול. להערכת ברקוביץ, "החוק יחול על אלפי תיקים. נצטרך להקים מנגנון שלם בעל סמכות מיני שיפוטית, כאשר ברור שבחלק מהמקרים נשוב להליך הפלילי כאשר הנאשם לא יעמוד בתאים שיוטלו עליו. נצטרך תקנים רבים על מנת לעמוד בהצעה. לדעתה, ההצעה צריכה לחול רק על תיקים של העמקת האכיפה וכאלה שהיום נסגרים בהעדר משאבים וחוסר זמן. ולא על תיקים שהיום מוגשים בהם כתבי אישום. היום אני סוגרת תיקים יותר ממה שאני רוצה עקב חוסר במשאבים. בשל העדר עניין לציבור, ביחידת התביעה המשטרתית, בשנת 2010 נסגרו 9,356 תיקים ובשנת 2009, נסגרו 8,311 תיקים". ד"ר אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה אמר כי ראוי לקבוע עונשים מוגדרים מראש, ולא להותיר את הנושא לשיקול דעת התביעה. נציג לשכת עורכי הדין עו"ד משה ויס אמר כי הלשכה תומכת בהצעה, ובתנאי שזו תחול על תיקים בהם מוגשים היום כתבי אישום ולא על תיקים שהיום נסגרים. יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם אמר שלא ניתן לקדם את החוק אם ראש אגף החקירות מבקש לעכב את הדיון. "ברור מה תהיה הנחייתו, אם זו דעתו". רותם אמר כי לדעתו יש צורך לסגור הרבה יותר תיקים מכמות התיקים הנסגרת היום. התיקון השני שנדון היום בועדה, מבקש לעגן בחוק את הפרקטיקה הנהוגה היום בעסקאות טיעון. בית המשפט יוסמך לחרוג מהסדר הטיעון, אם סבר שההסדר יפגע מהותית בטובת הציבור. מנתונים שנמסרו לועדה עולה, כי הרוב המכריע של תיקים שמנוהלים ע"י יחידת התביעה המשטרתית, ורוב התיקים המנוהלים ע"י פרקליטות המדינה, נסגרים בעסקאות טיעון. נציגת משרד המשפטים עו"ד עינת גדעוני אמרה כי ראוי לעגן בחוק ולקבוע כללים ברורים בנושא. היתרונות בהסדר הם, ודאות של הנאשם ולתביעה, ענישה מהירה, לקיחת אחריות של הנאשם, הידברות והבנות והסכמות בין הצדדים, מילוי בקשת נאשם לסיים את ההליך בזמן קצר, חיסכון במשאבים רבים ולהפנותם לאפיקים נצרכים. לעיתים, ימנע מנפגע העבירה, לבוא ולהעיד ולפתוח את הפצע שהגליד. כל זאת על אף הסיכונים בפגיעה בתחושת הצדק ובשיווין. ד"ר אורן גזל-אייל אמר, "על מנת לסגור את התיק במהירות יש נאשמים שמודים בעבירות שלא ביצעו". לדבריו, בשל כך ובשל סיבות אחרות,ברור כי ישנם הרשעות שווא בבתי המשפט". סגנית פרקליט מחוז ירושלים עו"ד נורית ליטמן אמרה "המניע להסדרי טיעון הוא, קיצור הזמן וייעול הדיון. הפרמטרים לעסקאות טיעון הם, יעילות, אינטרס נפגעי עבירה שלא להעיד, ולעיתים אף מטעמים מודיעיניים. סגנית הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד חגית לרנאו אמרה "לא ברור שהמשפט הפלילי טוב יותר מהסדרי טיעון מבחינת תוצאה צודקת. הבעיה היא, שהעסקאות שנחתמות היום, נחתמות תחת לחץ". בדיוני הועדה, הושמעה ביקורת על כך שהחוק אינו מגדיר באלו עבירות ובאלו תנאים, התביעה תוסמך לחתום על עסקאות טיעון. ח"כ אורי מקלב סבור כי יש מקום לחייב את התביעה, להודיע לנאשם, כי היא מבקשת לחתום על עסקת טיעון, כיון "שהראיות בתיק, חלשות". השקיפות מחייבת את התביעה למסור לנאשם את כל הידוע לה. אמר מקלב. יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם ביקש מנציגי המשטרה ומשרד המשפטים, להעביר לוועדה את הנתונים, כמה תיקים נסגרים מחוסר עניין לציבור וכמה דיונים מסתיימים בעסקאות טיעון. סנ"צ רבקה גלאט השיבה, כי אין ביכולת המשטרה לספק את הנתונים, כיון שנתונים אלו, לא הוכנסו בעבר, למערכות המחשוב.
