סירובו העיקבי של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק לאפשר בדיקת אג'נדות מנעה ממשפטנים מעולים להגיע לבית המשפט העליון אמר פרופ' עמנואל גרוס לשעבר נשיא ביה"ד הצבאי בפיקוד דרום בכנס שקיים אתמול בערב ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה על הדרך למינוי שופטים לעליון.
פרופ' גרוס המשמש היום כמרצה בכיר בביה"ס למשפטים באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית נתניה הוסיף כי שופט עליון מעולה הוא מי שיודע לעשות משפט צדק ולשם כך צריך אג'נדה רגישה מבחינה חברתית, התפקיד העליון הוא להגן על המיעוט.
באשר למינויים האחרונים לעליון אמר פרופ' גרוס כי מדובר במינויים מאוזנים שעושים שיקוף נאות של החברה.
בהקשר לכך הזכיר ד"ר שוקי שגב מביה"ס למשפטים במכללה את אמירתו של הנשיא ברק בכנס של המכללה כי האג'נדה של פרופ' רות גביזון אינה מתאימה לביהמ"ש העליון.
הרב ד"ר חיים שיין גם הוא מביה"ס למשפטים במכללה בנתניה טען כי הנשיא לשעבר ברק ראה את עצמו כמי שאמור להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. ד"ר שיין טען כי ביהמ"ש העליון הגיע לשפל המדרגה מבחינת אמון הציבור משום שקבוצה קטנה של שופטים ניסתה לכפות על הרוב את דעתה. "העליון התנתק מהציבור והציבור התנתק מהעליון" אמר שיין, האג'נדה שהובילו הייתה בשם ציבור נאור שמאפייניו היו מי שקורא את ה"ארץ", גר בשכונת רחביה בירושלים ועובד בבית המשפט העליון.
עו"ד משה נגבי, הפרשן המשפטי של "קול-ישראל", אמר שביהמ"ש העליון בראשות ברק לא היה אקטיביסטי בפעולתו אלא דווקא זה של שנות החמישים שמנע מראש הממשלה דאז בן-גוריון לפטר מורה שהתנגד לדעותיו וסיכל את סגירת עיתון "קול העם" שהתנגד פוליטית לבן-גוריון. הצעת החוק לעשות שימוע למועמדים לעליון היא לדעתו מסוכנת. "אם ניתן לרוב להחליט מי יישב בעליון נצטרך לסגור את העליון", אמר נגבי.