המחזות הקשים בפינויים האחרונים בהם הוצאו ילדים ותינוקות ממיטותיהם באישון לילה, אינם מרתיעים את דניאלה וויס מהנהלת תנועת נחלה. לטענתה, הילדים חייבים להיות נוכחים גם בפינויים, "כל היישובים התחילו כמאחזים ואנחנו מביאים לשם גם את ילדינו. אני זכיתי להביא את ילדיי ונכדי לכל מקום. לא ייעלה על הדעת שנקים ישוב ללא משפחות וללא ילדים".
וייס סבורה שהילדים יוצאים דווקא נשכרים מהפינויים, "כסבתא, אני אומרת למאזינים, שכשהילדים שותפים בגופם בבנין ארץ ישראל, הם אחר כך גם יותר נאמנים לארץ, ויותר מוכנים להקריב למענה. הקשיים הפיזיים לא מפחידים אותם והם לא מפונקים".
וייס קובעת עוד, כי זעקת הילדים צריכה לעורר קודם כל ובראש ובראשונה את ראש הממשלה, "הרי אותו קצין שמגיע בבגדים שחורים באישון לילה, בשליחות מי הוא מגיע, בשליחות ממשלת ישראל. יהודים מגרשים יהודים, הרי ההמחזה הזה כואב גם לילדים. כוחות הגרוש יודעים שביום, אי אפשר לפנות, אז הם מגיעים באישון לילה”.
לדבריה, "הילד והתינוק צריכים לחוש את זעקת הלב של אמם שמגרשים אותה מביתה. אסור להעלים את זה מהילדים, שיהיו שם, שיחושו את הכאב. תפילת התינוקות ודמעותיהן, בוקעות רקיעים. לא אנחנו צריכים לרחם על הילדים שמוצאים בפיג'מות ממיטותיהן, אלא נתניהו, שמוציא אותם באישון לילה, הוא זה שצריך לעשות את החשבון נפש".
