מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (החלפת מונחים), התשע"ב-2012, של ח"כ זאב בילסקי (קדימה), שתשנה את הטרמינולוגיה העוסקת בניצולי השואה. בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, נקבעה זכאותם של ניצולי השואה לתגמולים. לעניין שיעור התגמולים, ישנה הבחנה בין נכה שהוא נצרך לבין נכה שהוא נזקק. מוצע להחליף את המונחים נצרך ונזקק בצירופים זכאי לתגמול מיוחד א' וזכאי לתגמול מיוחד ב', בהתאמה. יובהר כי אין בתיקון המוצע כדי להשפיע על זכאותם של ניצולי השואה לתגמולים. עוד מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות. בדברי ההסבר להצעה בקריאה הטרומית נכתב, כי "כבר שנים רבות, חלק נכבד מניצולי השואה חיים בתנאים ירודים שלא מאפשרים להם רמת חיים נאותה. אלה החיים בתנאים הירודים ביותר מתקראים בפינו כיום "נזקקים" או "נצרכים" והם זכאים להשלמת תגמול ולהטבות משלימות, כמו קצבה חודשית קבועה על בסיס אחוזי נכות במשולב, החזרים בגין הוצאות רפואיות, הנחה בחשמל וכד', למען יוכלו לחיות בקרבנו כשכבוד האדם שלהם עוד עומד לזכותם. היות וניצולי השואה הם עתה אנשים גאים, הרי שמוצאים הם את המושגים דלעיל פוגעים ומעליבים ואף נודע כי ישנם ניצולים שהעדיפו לא לקבל את ההטבות ולהמשיך לחיות בדוחק, כששארית גאוותם לצידם. שינוי זה משתלב היטב במגמה הבאה לידי ביטוי בשינוי שמה של ה"לשכה לשיקום נכים" ל"רשות לזכויות ניצולי שואה". עוד נאמר, כי "כנסת ישראל מתבקשת להכיר בחובתה המוסרית וההיסטורית לסייע לניצולי השואה, סיוע שאינו נובע מהיותם "נזקקים" או "נצרכים", אלא מהיותם זכאים מוסרית להטבות משלימות בהכירנו את תרומתם, את סבלם, את צרכיהם ואת חלקם המשמעותי בבניית האתוס של עמנו, ישראל. במילים אחרות, מטרת הצעת החוק הינה זניחת הטרמינולוגיה של צדקה וחסד ואימוץ טרמינולוגיה של צדק וזכות". 7 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה ושלישית.
