תמי גוטמן, תושבת מגרון, התקשתה לספר בכנסת על התנהלותה של המדינה בחודשים האחרונים כלפי התושבים. גוטמן שפרצה בבכי ציינה בדבריה, "הייתה פה פגיעה בזכויות האזרח שללו מאיתנו זכויות הכי אלמנטאריות כמו להוציא את הדברים האישיים שלנו אפילו ארגזים לא היו להם, לקחו מצעים הכניסו לתוכם את הציוד וזרקו דרך החלונות. את הילדים שלחנו לשכנים אך בדרך הם ראו את הרס הבתים". " אני באותו לילה תהיתי אם אני נמצאת במדינת ישראל או בסודן או מדינת העולם השלישי. במיוחד שהיינו בדיונים ובמשא ומתן ומח"טים שהיו אצלי שבוע לפני כן. כולם הבטיחו שגם אם זה יקרה יודיעו לנו מראש ולא הודיעו לנו באו כגנבים באמצע הלילה ועשו מחטף. בעלי בנה את הבית בעשר אצבעותיו זה לא היה פחון ולא צריף זה היה בית כמו כל בית ברעננה". אם היו מודיעים לי הייתי קודם כל מוציאה את הילדים לא הייתי רוצה שהילדים יעברו את זה מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על הפגיעה בילדים. הייתי מוציאה את החפצים שלי, חפצים בשווי עשרות אלפי שקלים. הבית הזה היה בית יביל, יכולת להזיז אותו המח"ט ידע שאפשר להזיז את זה. אן יש בעיה עם הקרקע נזיז את הבית. את כל הזכויות שלנו רמסו את הזכויות של הילדים רמסו. לוקחים לי את התינוק באמצע הלילה ולא מסכימים להחזיר לי אותו? מוריה הראל, מועדת חינוך במגרון, סיפרה על מצבם של ילדי מגרון, "ילדים במגרון מפחדים, חוזרים להרטיב ילדים שעולים לכיתה א', אין להם את הביטחון הבסיסי שיש לכל ילד בבית שלו. אנו לא פורעי חוק ומתייחסים לכל הקיום לשנו במקום ללא כבוד מינימאלי. עשו נזק להמון ילדים, נזק בל ישוער. ילדים מבקשים ליום הולדת שלא יהרסו את הבית שלהם".
