המוות למען "פלסטין" כאידיאל, אפילו עבור ילדים ונערים פלשתינים, הוא עדיין חלק מהשיח הפלשתיני. כך עולה מדיווחם של ראשי ארגון 'מבט לתקשורת הפלשתינית', איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק. על פי הדיווח בשידור של הטלוויזיה הפלשתינית בשבוע שעבר הועבר דיווח מאחד הכינוסים לכבוד תנועת פת"ח שנערך במחנה פליטים בלבנון. במהלך הדיווח התמקדה הטלוויזיה הפלשתינית בשקופית שהוקרנה בכינוס, ובה המסר כי ילדים פלשתינים נולדו כדי שדמם ירווה ו"ידשן" את האדמה: "ילדינו הם תהילתנו ותפארתנו. הם נבראים כדי להיות דשן לאדמת פלסטין, וכדי שאדמתנו הטהורה תרווה מדמם". עוד מוסיפים ראשי 'מבט' ומדווחים כי מדובר במסר החוזר על עצמו על ידי אנשי הפתח' ומוקדם יותר החודש, באירוע חגיגי של הארגון ברמאללה, הוצגה על הבמה הופעה שנשאה את אותו המסר. מול מנהיגים בכירים של הרשות, ילדים הופיעו וביצעו שיר שכלל בין היתר את המלים הבאות: "...הו ארצי הטהורה, ארווה אותך מדמי, באדמתך הירוקה אחיה ואמות." נזכיר כי ב'מבט' מדווחים בהרחבה על החינוך ברשות הפלשתינית לערך של מות-שהידים למען "פלסטין." במהלך מסע הטרור של הרש"פ ("אינתיפאדה", 2000-2005) הרשות עודדה ילדים לשאוף למות-שהידים, כחלק מהמסר החינוכי שהעבירה לילדים. כיום, המסר שילדים צריכים למות למען "פלסטין" פחות בולט, אך הוא עדיין נמצא בספרי לימוד של הרש"פ, והוא ממשיך לעבור באירועים תרבותיים כמו הופעות שירים וריקודים. במהלך מסע הטרור, קליפים וסרטונים בטלוויזיה הפלשתינית הציגו לילדים את מות-השהידים כ"מתוק". עוד מציינים ראשי הארגון כי "כתוצאה מהשנים שבהן הרשות הפלשתינית עודדה ילדים לשאוף למות-שהידים, מבוגרים וילדים פלשתינים עדיין רואים זאת כאידיאל. הורים מדברים בגאווה על ילדיהם "הגיבורים" שנפלו כשהידים, וילדים מדברים על מות-שהידים".
