בבית חיל האוויר בהרצליה התקיים אמש טקס ראשון של הקרן לרווחה לנפגעי השואה, להענקת "עיטור האור' לניצולי שואה שהצטיינו בתרומתם למדינה ולעושים לרווחת הניצולים. הזוכים בעיטור (ע"פ סדר הא'-ב)' הם: מר נחום איצקוביץ' (מנכ"ל משרד הרווחה), מר אהרון אפלפלד, הפרופ' מר אהרון ברק, מר ג'יל דרמון , הגב' חווה הרשקוביץ, הגב' מרים זוהר, מר משה זנבר, הגב' אגי יגר, הגב' עדה לזורגן, מר שמואל עצמון, הגב' קוקי פישל השר ח"כ יוסי פלד, מר יובל פרנקל, הגב' ליא קניג, סא"ל ד"ר פול שדה, הגב' לאה שנפ. בטקס אמר שר הרווחה, ח"כ משה כחלון: "זהו טקס מרגש מאוד, לראות איך אנשים שחלקם ניצולי שואה, שרדו את התופת הזו, בנו פה בתים, משפחות והגיעו להישגחים בכל התחומים בתיאטרון, בממשלה, בצבא, זהו עניין רגש בצורה יוצאת דופן" אלעזר שטרן, יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, סיכם את האירוע ואמר: "היום, בבית חיל האוויר בהרצליה, התכנסו להם יחדיו אנשי רוח, דת, ספר, תרבות, חוק ומשפט, צבא, ישראלים ו"חו"לניקים", משפחות, חברים, חברי הוועד של הקרן לרווחה לנפגעי השואה, בכירי משרד הרווחה, בראשות שר הרווחה, ח"כ משה כחלון ועוד. כל אלה ערכו טקס ראשון מסוגו. טקס "עיטור האור". הטקס הזה בא לתת אות הוקרה מיוחדת לאותם אנשים הפועלים הרחק מעין הציבור והרחק מאור הזרקורים התקשורתי למען החוליה החלשה בישראל. ניצולי השואה". מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה - רוני קלינסקי: "מדובר בטקס ראשון מסוגו, שבא להוקיר פועלם של ניצולי שואה המצטיינים בחברה בישראל. אנחנו כאן על מנת לשבח ולהצדיע באופן ברור לאותם המצטיינים בחברה הישראלית. חשוב לזכור שמצבם של חלק נכבד מניצולי השואה במדינת ישראל של שנת 2012 גרוע ביותר, כיוון שצרכיהם עולים, המשאבים מהממשלה לקרן ירדו בשנה האחרונה, ושליש מהניצולים מוגדרים נזקקים". על הזוכים כתבו אנשי הארגון: פרופסור אהרון ברק נולד בשם אריק בריק בקובנה שבליטא. עבר את השואה כילד בגטו קובנה ובהמשך בהסתר, יחד עם אימו, אצל איכר ליטאי, חסיד אומות העולם. ב-1947 עלה עם הוריו לארץ ישראל. בשנים 1975 עד 1978 כיהן כיועץ המשפטי לממשלה וכנשיא בית המשפט העליון בשנים 1995עד 2006. שימש כיושב ראש של מספר ועדות חקיקה ציבוריות ופרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי משפט. פרופ' ברק זכה בפרסים שונים כגון פרס ישראל למשפט ופרס צלטנר. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים בישראל וכן חבר האקדמיה האמריקנית למדעים, והוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד ממוסדות רבים להשכלה גבוהה בישראל ובעולם. כיום, משמש כראש קתדרת המחקר ע"ש אולגה רדזינר, במרכז הבינתחומי הרצליה על תרומתו היחודית כשורד שואה לחברה ולמדינה מוענק לו בזאת עיטור האור. אהרן אפלפלד נולד בז'אדובה, בוקובינה (רומניה). במלחמת העולם השנייה הוגלה יחד עם אביו לטרנסניסטריה, ולאחר שהפרידו ביניהם נדד לבדו מכפר לכפר ברחבי אוקראינה. עלה ארצה במסגרת עליית הנוער בשנת 1946. שיריו הראשונים התפרסמו בעיתונות בשנות החמישים ובשנת 1959 הופיע סיפורו הראשון בכתב העת "גזית". רבות מיצירותיו משקפות את חוויותיו כנער בשואה או כצעיר ניצול שואה בישראל הצעירה. ספרו הראשון הוא קובץ הסיפורים "עשן", שיצא לאור בשנת 1962. אפלפלד זכה בפרסים רבים וביניהם פרס ישראל לספרות יפה (תשמ"ג-1983) בעל תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם מספר מוסדות בארץ ובחו"ל. כיהן כפרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב משנת 1979 עד פרישתו לגמלאות בשנת 2000. ביוני 2003 העביר את כתביו ועבודותיו לארכיון מיוחד שהוקם למענו בספריית ארן שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על תרומתו היחודית כשורד שואה לחברה ולמדינה מוענק לו בזאת עיטור האור. השר יוסי פלד נולד בשם יוסף מנדלביץ' בבלגיה. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. פלד התגייס לצה"ל בשנת 1959. גיבור חיל שלחם בקרבות הקשים במלחמות ישראל ומילא שורה של תפקידים מרכזיים עד לתפקיד אלוף פיקוד הצפון. לאחר פרישתו מהצבא שימש במגוון תפקידים בשוק הפרטי והציבורי כיום מכהן כשר וח"כ על תרומתו היחודית כשורד שואה לחברה ולמדינה מוענק לו בזאת עיטור האור. משה זנבר נולד בהונגריה בתקופת השואה שהה במחנה הריכוז דכאו ושוחרר מרכבת המוות על ידי צבא ארצות הברית. לאחר תקופת התאוששות חזר להונגריה והחל בלימודי כלכלה באוניברסיטת בודפשט. במקביל הצטרף לתנועת "העובד הציוני" ובהמשך נתמנה ראש מחלקת ההכשרה של התנועה. בראשית 1948 כעשרה ימים לאחר הגיעו ארצה נפצע קשה בקרבות לטרון. באקדמיה, שימש כחוקר וסטטיסטיקאי ואף לימד תחומים אלה. בשירות הציבורי, כיהן במגוון תפקידים בכירים במשרד האוצר עד למינויו בשנת 1971 לנגיד בנק ישראל. במגזר העסקי, מילא תפקידים שונים כיו"ר מוסדות עסקיים בבנקאות, בתעשייה ובביטוח, והגיע עד לתפקיד יושב ראש בנק לאומי לישראל. עם פרישתו מבנק לאומי עסק זנבר בייעוץ פיננסי פרטי. בין תפקידיו הציבוריים כיהן כנשיא לשכת המסחר הבינלאומית בארץ ואף נבחר כחבר הנהלה של לשכת המסחר העולמית בפריז. במקביל הקדיש זמן רב לפעילות למען ניצולי שואה, הן כיו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל והן כיו"ר הוועד המנהל של ועידת התביעות שמרכזה בניו יורק. במשך השנים הנהיג ארגונים בתחומי החינוך, התרבות, הספורט והקשר עם התפוצות. המכללה למנהל, לרגל שנתו ה-75, הקימה לכבודו את "מכון זנבר" לחקר הכלכלה הציבורית והעסקית. אוניברסיטת בר-אילן העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד. מטעם ממשלת הונגריה זכה לעיטור האזרחי הגבוה ביותר. על תרומתו היחודית כשורד שואה לחברה ולמדינה מוענק לו בזאת עיטור האור. לאה שנפ נולדה בהונגריה. את תקופת השואה ואת אושוויץ שרדה כנגד כל הסיכויים, בודדה ויחידה ממשפחתה. בשנת 1950 עלתה למדינת ישראל בה הקימה משפחה לתפארת הכוללת כיום 37 נינים. לאה היא מפעל של אדם אחד. למעלה מחמישים שנה שהיא מפרסמת מאמר מדי שבוע בעיתון אויקלט ליוצאי הונגריה. עד כה פירסמה 18 ספרים על השואה הכוללים את סיפוריה האישיים וסיפוריהם של ניצולים אחרים. משך 15 שנה היתה סגן נשיא ארגון בני ברית בחיפה. לאה תורמת רבות לזכרון השואה והעברתו לדורות הבאים, בספריה, מאמריה ואף במתן עדות לבני נוער ולמבוגרים. היא מהווה דוגמא ומופת להישרדות מופלאה, לתקומה, לנתינה ולאהבת הזולת. על תרומתה היחודית כשורדת שואה לחברה ולמדינה מוענק לה בזאת "עיטור האור". אגנס יגר נולדה בהונגריה. עלתה לארץ בשנת 1995. שירתה בצבא כלוחמת חי"ר בגדוד הקרקל. החל משנת 2009 לומדת במכון וינגייט, תואר ראשון ותעודת הוראה, התמחות בפעילות גופנית בגיל הזקנה. במסגרת מילגת לימודים של קרן אימפקט מתנדבת אגנס בקרן לרווחה לנפגעי השואה זו השנה השלישית. במסגרת התנדבותה, ביקרה אצל עשרות ניצולי שואה סיעודיים, הרבה מעבר לנדרש ממנה. אגנס מגלה רגישות ואיכפתיות רבה ותורמת לשיפור איכות חייהם של הניצולים באמצעות הפניית בעיות, אותן היא מזהה בביקוריה, לטיפול הגורמים הרלבנטים. על עשייתה הראויה לשבח למען ניצולי השואה מוענק לה בזאת "עיטור האור". קוקי ודוד פישל (את העיטור קיבלה בטקס אחותו) בני הזוג דוד וקוקי פישל הם בני דור שני לניצולי שואה אשר חיים בניו ג'רסי, בארצות הברית. בשבע השנים האחרונות תורמים בני הזוג פישל מדי חודש בחודשו גמלה חודשית ל- 12 ניצולי שואה נזקקים שונים. כספי התרומה מופקדים ישירות בחשבונם של הניצולים ומסייעים להם לשפר את איכות חיים ולשמור על כבודם. עד כה תרמו בדרך זו למעלה משבע מאות אלף שקלים חדשים. על עשייתם הראויה לשבח למען ניצולי השואה מוענק להם בזאת "עיטור האור". עדה לזורגן נולדה בברלין שבגרמניה, דור שני לניצולי שואה. בילדותה עברה לארצות הברית, למדה בבית ספר לקוסמטיקה והחלה לעבוד בתחום. עדה הפכה לשם דבר בתחום האיפור בארץ ובחו"ל ובשנת 1999 הקימה את בית הספר לאיפור בשם "סטודיו עדה לזורגן". עדה ניחנה בנשמה גדולה ובלב רחב בכל הקשור לתרומה לקהילה, לעזרה לנזקקים ובמעשי התנדבות על בסיס יומיומי. עדה עוסקת בגיוס כספים ותרומות מזון בחגים למשפחות נזקקות. חבילות המזון מועברות לבתי תמחוי ולארגונים הפועלים למען ניצולי שואה במסגרת עמותת "שורשים". על עשייתה הראויה לשבח למען ניצולי השואה מוענק לה בזאת "עיטור האור". נחום איצקוביץ כיהן בעבר בתפקיד מנכ"ל משרד התיירות, וראש המועצה האזורית עמק חפר במשך שלוש קדנציות. כמו כן מילא שורה של תפקידים בכירים במגוון גופים במשק וביניהם הועד המנהל של המרכז האקדמי רופין, קרן קימת לישראל מינהל מקרקעי ישראל ואחרים. כיום מכהן כמנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ובמסגרת זו מניע מהלכים חדשניים, במטרה לסייע לאוכלוסיות החלשות בישראל. כמנהל הכללי, הוא יזם, הקים, הוביל ומימש אינספור מיזמים, בתים, הוסטלים, תוכניות ושירותים לטיפול וסיוע לאוכלוסיות רווחה ובכלל זה ניצולי השואה. באפריל 2007, עמד בראשות וועדה בין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה. הוועדה בראשותו בחנה את הנושא והגישה המלצות אופרטיביות לשיפור רווחתם של ניצולי השואה הנזקקים, בין היתר באמצעות שיפור הכנסתם הכספית, שיפור הפעילות לרווחתם בקהילה, בתחום הבריאות, בתחום הסיעוד, בדיור, בטיפול הפסיכולוגי והפסיכו גריאטרי. נחום מקדיש רבות לסיוע לניצולי השואה ומקדם באופן משמעותי את התחום הן במשרד הרווחה והן במשרדי ממשלה אחרים. על עשייתו הראויה לשבח למען ניצולי השואה מוענק לו בזאת "עיטור האור". יובל פרנקל מנכ"ל חברת "עמיגור". יעדי החברה מתמקדים במתן פתרונות דיור לעשרות אלפי דיירים רבים מהם ניצולי שואה. לאוכלוסיה זו מעמידה עמיגור תוכניות ייחודיות, הכוללות: השתלמויות, סדנאות, תוכניות תמיכה וסיוע אישי, ובנוסף עזרה וסיוע בתחומי הניקיון, קניית תרופות ורכישת מצרכים, וכן ליווי תומך של עובדים סוציאלים, ככל הנדרש. הקרן לרווחה לנפגעי השואה, כמו גופים נוספים, מפנה לעיתים קרובות ניצולי שואה חסרי דיור לבחינת פתרון דרך עמיגור. יובל מטפל בפניות אלה באופן אישי, מבקר את הניצולים ופועל נמרצות למציאת פתרונות מהירים אם באמצעות עמיגור ואם באמצעות גופים אחרים. פועלו הייחודי בתחום הסיוע לניצולי שואה נמשך למעלה משבע שנים ומקיף מאות ניצולים. על עשייתו הראויה לשבח למען ניצולי השואה מוענק לו בזאת "עיטור האור". סא"ל ד"ר פול שדה ההסתדרות לרפואת שיניים יזמה פרויקט לטיפולי שיניים לניצולי שואה נזקקים. פול, כמפקד מחלקת שיקום הפה בצה"ל, התגייס למשימה, הוביל את התהליך הפנים צבאי ובכלל זה אף רתם את עמיתיו רופאי שיניים, סייעות וטכנאים לעניין. כמומחה לשיקום הפה מוביל פול את הפרויקט גם מבחינה מקצועית. ניצולי השואה המגיעים למרפאה נדרשים לא אחת לטיפולים מורכבים הדורשים מיומנות ומקצועיות ברמה גבוהה. הפרויקט פועל בהצלחה כבר שלוש שנים, כאשר מאות ניצולים כבר טופלו במרפאות המומחים בחיפה, באר שבע ותל השומר, שם נמצא לב ליבה של העשייה ההתנדבותית. יש לציין כי פול מפתח קשר אישי עם הניצולים המטופלים ומבצע טיפולים בעצמו תוך גילוי איכפתיות יוצאת דופן וענוה. על עשייתו הראויה לשבח למען ניצולי השואה מוענק לו בזאת "עיטור האור". שמואל עצמון וירצר נולד בפולין. אחרי ששרד את השואה כילד וכנער, עלה בשנת 1948 לישראל כמתנדב במלחמת השחרור. ב-1949, עם שחרורו מהצבא התקבל לתיאטרון ה"אהל" ולאחר מכן לתיאטרון הבימה. שיחק בקרוב ל-100 תפקידים. היה ממייסדי תיאטרון האוונגרד "זווית" אותו ניהל עשר שנים. בשנת 1987, לאחר 30 שנה כאחד מבכירי השחקנים ב"הבימה", יזם את הקמת תיאטרון יידישפיל. זאת עשה מתוך תחושת שליחות וכצורך חיוני להציל את כבודה האבוד של השפה היידית, תרבותה, חינה, עממיותה ותפארתה, ולמקדה כתרבות עשירה ומשמעותית המהווה אבן יסוד חשובה בתולדות התרבות היהודית. יזם את הקמת הסטודיו של צעירי היידיש פיל ואת הקמת "תיאטרון החסד" המקיים למעלה מ- 140 הופעות מיוחדות של תיאטרון יידישפיל בבתי אבות ובמוסדות גריאטריים בהם שוכנים שרידי השואה.בנוסף, מופיעים, מדי שבוע, צוותים של שחקנים בפני קשישים שאינם יכולים להגיע לאולמות התיאטרון. בשנת 1993, התקיים ביוזמתו "יום יידיש" בכנסת שבעקבותיו נחקק "החוק לשימור תרבות היידיש" והוקמה "הרשות הלאומית לתרבות היידיש". שמואל עצמון-וירצר זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס התיאטרון על "מפעל חיים", תואר דוקטור לשם כבוד מהמכללה האקדמית נתניה ואות איש המופת לשנת תשע"א מליונס ישראל. על תרומתו הייחודית כשורד שואה לחברה ולמדינה מוענק לו בזאת עיטור האור. ליא קניג שטולפר ליא קניג נולדה בלודז' שבפולין. בתום מלחמת העולם השנייה, עברה עם משפחתה לרומניה ולמדה משחק באקדמיה לאמנות בבוקרשט. החלה להופיע כבר מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בבוקרשט. בשנת 1961 עלתה קניג למשינת ישראל והתקבלה כשחקנית בתיאטרון "הבימה". במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים. היא הייתה נשואה במשך 50 שנה לשחקן והבמאי צבי שטולפר והם אף שיחקו יחדיו בכמה מופעים. בין תפקידיה הרבים בתיאטרון ניתן למנות את תפקידה ב"הכתובה", ב"מירל'ה אפרת", ב"חתונת הדמים" , "הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו" ורבים אחרים. כמו כן כיכבה בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים" אשר בעלה צבי שטולפר כתב וכיכב לצידה. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1. בשנת 2008 הוענק לליא קניג תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב שניתן לה "על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה". בשנת 2010 קיבלה קניג תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בר-אילן. על תרומתה היחודית כשורדת שואה לחברה ולמדינה מוענק לה בזאת "עיטור האור". מרים זהר נולדה בצ'רנוביץ' שברומניה. שרדה את השואה יחד עם אמה ואחיה במחנה עבודה גרמני. אביה נלקח להשמדה. לאחר המלחמה ניסתה לעלות לארץ ישראל בספינת מעפילים ונשלחה למחנות קפריסין. במחנה התבקשה לעזור ולשמש סטטיסטית באחת ההצגות שהועלו, ומאז נדבק לה, לדבריה, חיידק הבמה והיא הצטרפה שם לתיאטרון חובבים יידי. לאחר עלייתה ארצה עם קום המדינה, השתתפה תחילה בתיאטרון יידי שהוקם מקרב העולים החדשים, ולאחר מכן התקבלה לסגל תיאטרון "הבימה". שיחקה תפקידים רבים בתיאטרון הבימה, שהפכוה לאחת מבכירות שחקניות התיאטרון בישראל. בשנים האחרונות היא משחקת במסגרת תיאטרון בית ליסין. בין ההצגות בכיכובה היו: "מי מפחד מווירג'יניה וולף", "מירל'ה אפרת", "כולם היו בני", ורבות נוספות. ב-1987 קיבלה זוהר את פרס ישראל לאומנות המשחק על הבמה. זכתה בפרס דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן בשנת 2009. על תרומתה היחודית כשורדת שואה לחברה ולמדינה מוענק לה בזאת "עיטור האור".
