תולעים בפירות, זהו נושא שמעסיק לא מעט אנשים במהלך כל השנה, אך לקראת ט"ו בשבט הנושא מקבל תנופה גדולה, עם שיווקם המסיבי של הפירות היבשים. הרבה נכתב אודות נושא זה ובכל ספר או חוברת ניתן למצוא פסקי הלכה מגוונים ופתרונות הלכתיים מעשיים לבדיקת הפירות. הרי איך אפשר לעבור את ט"ו בשבט ללא פירות יבשים? עם זאת, למצוא ספר בו יש דיון מעמיק "לעמקה של הלכה" במטרה גם להבין מדוע על פרי אחד פסקו כך ועל חברו פסקו אחרת, קשה יותר למצוא. בספר הלכתי מעמיק מרחיב הרב איתם הנקין בנושא זה ונותן לקורא את האפשרות, בנוסף לפסק ההלכה – האם פרי כזה או אחר מתולע או לא – להבין את הדברים לעמקם ולהבין מדוע הוכרע כי פרי זה נגוע ויש להימנע מלאוכלו ומדוע פרי אחר בחזקת אינו נגוע וניתן לאוכלו. המחבר מדגיש בהקדמתו כי כוונתו בכתיבת הספר, היא להביא "צדדים וצירופים אמיתיים להקל... בנושאים אשר בהם ראיתי בדורנו, שיש הנוקטים לחומרא במידה מרוחקת משורת הדין". הספר, בהוצאת המכון לרבני ישובים בקריית ארבע, קיבל הסכמות מאבי המחבר – הרב יהודה הרצל הנקין, הרב דוב ליאור, הרב אביגדור נבנצל, הרב מאיר מאזוז ומהרב נחום אליעזר רבינוביץ'. במהלך הספר, דן המחבר איזה איסור מתבטל מהתורה ובאיזו כמות, מה הדין אם מדובר בספק דרבנן, האם ומתי צריך לבדוק את הפירות ועוד נושאים מגוונים. שני פרקים בספר מוקדשים לדיון בעניין אכילת תות שדה וקלחי תירס. לאחר דיון ובירור העובדות בנוגע למחקרים שהתקיימו עד היום (והם אינם רבים) אודות התולעים בתותים, מגיע הרב הנקין למסקנה כי לאחר הסרת ראש התות ושטיפת התות (עם עדיפות להשרייה במי סבון). בפסיקתו, נשען הרב הנקין על פסקו של רבה של קריית ארבע חברון, הרב דב ליאור. לעומת תות השדה, את קלח התירס מעדיף המחבר שלא לאכול, אך מי שרוצה לאכול "יש לו על מי לסמוך".
