חקירה שניהלו חוקרי האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת במחוז הדרומי, הובילה לפתיחת חקירה בגין תלונה של עובדת שפוטרה בהיותה בהריון על ידי חברת כוח אדם. החקירה העלתה כי העובדת אכן פוטרה במהלך הריונה שלא כדין, ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. בהמשך לחקירה ולאור ממצאיה, הוגש על ידי המחלקה המשפטית במשרד התמ"ת כנגד החברה ומנהלה כתב אישום בהתייחס לסיום העסקתה של עובדת שהוצבה על ידם לעבוד כמזכירה. זאת, הן בגין פיטורי עובדת עת הייתה בהריון והן בגין צמצום משרתה שלא כדין. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופטת יעל אנגלברג שהם, הרשיעה את חברת כוח האדם בפיטורי עובדת בהריון ללא היתר, בניגוד לחוק עבודת נשים. על החברה הושת קנס בסך 10,000 ש"ח, וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע העבירה בה הורשעה, למשך שלוש שנים, שאם לא כן תחויב בקנס בסך של 12,900 ש"ח. בהתייחס למנהל החברה, שנמצא אף הוא אשם, הוחלט להימנע מהרשעתו ולהסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור. על החלטת בית הדין האזורי לעבודה הוגש ערעור לבית הדין הארצי שכוון כנגד הכרעת הדין המרשיעה וכנגד גזר הדין. עיקר הדיון נסב אודות השאלה האם, ובאילו נסיבות, ניתן להסתפק בענישה ללא הרשעה כאשר הנאשם הינו תאגיד. נציגי משרד התמ"ת טענו כי אין להסתפק כלפי מעסיק שהורשע בעבירה כאמור בהתחייבות להימנע מעבירה, ללא הרשעה, וכי לא הוכחו נסיבות מקלות המצדיקות הסתפקות בענישה ללא הרשעה. במסגרת הדיון בבית הדין הארצי לעבודה, טענו נציגות המדינה, עוה"ד דרורה נחמני-רוט, גלי לוי ואנט שקורי פליישמן, כי יש לדחות את הטענות לפגיעה בחברה במסגרת הסכנה באי קבלת מכרזים בעתיד וכתוצאה מכך פגיעה בעובדי החברה, שכן - חוק עסקאות גופים ציבוריים אינו קובע איסור על עסקאות עם גופים אחרים שיש להם הרשעות אלה מספק שיקול דעת בעניין. במסגרת הוראות התק"מ (נוהל באחריות החשב הכללי באוצר), אמנם קיים תנאי המתייחס להרשעה בשלוש שנים האחרונות. עם זאת, נכתב שניתן להתחשב בהתנהלות המציע בדרך כלל בהתייחס לזכויות עובדים וכן ביחס שבין היקף הפעילות בשלה הורשעה החברה לבין היקף פעילותה בכלל. במסגרת ההוראות האלה נעשים האיזונים. שופטת בית הדין הארצי לעבודה, דוידוב-מוטולה, בהסכמת סגן הנשיאה פליטמן והשופט צור, החליטה לדחות את הערעור ופסקה כי הסמכות לבטל הרשעה מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך שמירת נקודת המוצא כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי יש להרשיעו בדין. מכאן, שהסמכות להורות על ביטול הרשעה אמורה להיות מופעלת במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת, דוגמת - פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיום הרשעה. עוד הובהר כי לא הוכחו הטעמים החריגים המצדיקים את ביטול הרשעתה של החברה והסתפקות בענישה ללא הרשעה, וזאת גם אם נניח כי הדבר אפשרי וישים במערכת המשפט כיום, שכן לא הוכח פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לתועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה. ביה"ד הארצי עמד על כך שמחד יש לקחת בחשבון את חשיבותו הציבורית הרבה של החוק בכלל, ושל סעיף העוסק בפיטורי עובדת לו בפרט, שנועד להגן על נשים בהיריון. ביה"ד הארצי ציין כי בענייננו, החברה עשתה דין לעצמה תוך סיכול תכלית החוק והאינטרס הציבורי מחייב את הרשעתה הפלילית. לכך יש להוסיף את שיקול ההרתעה מפני ביצוע עבירות דומות, ואת הפגיעה הממשית שנגרמה לעובדת. כדי להפוך את ההגנה המוענקת בחוק לאפקטיבית יש להעביר מסר ברור כי על מעסיק שהורשע בפיטורי עובדת בהיריון ללא היתר, תוטל סנקציה אשר תהפוך את ההתנהגות לבלתי כדאית עבורו. מסר זה אינו יכול להיות מועבר בהסתפקות בהתחייבות להימנע מעבירה, ללא הרשעה. מאידך, לא נראה כי הפגיעה שתיגרם לחברה, כתוצאה מהרשעתה, שונה מהפגיעה הנגרמת לכל תאגיד אחר שהורשע. לנושא ביטול ההרשעה נקבע כי לא קיימת הצדקה לכך והרשעת החברה והעונש שהוטל עליה נותרו על כנם. התובעת הראשית של משרד התמ"ת, עוה"ד גלי לוי: "מברכת על החלטת בית הדין הארצי לעבודה. מדובר בסוגיה מורכבת שנבחנה על ידי בית הדין הארצי וההכרעה לפיה לא תבוטל ההרשעה מעבירה מסר חשוב וברור לציבור המעסיקים כי לא ניתן לחמוק מענישה. הטענה בדבר החשש מפני המשך תפקוד החברה ופיטורי עובדים פותחת פתח מסוכן למעבידים לחמוק מאחריותם לפי חוק. האיזונים הראויים נקבעו במסגרת הכללים הנוגעים להליכי מועמדויות למכרזים ולא צריכים להישקל במסגרת ההליך הפלילי אשר בוחן את הענישה בהתייחס לעבירה שנעבירה. מנהל אגף האכיפה, חזי אופיר, מציין כי "האגף לאכיפת חוקי עבודה קבע סדר עדיפות לאכיפה ובמסגרת זו הוגדרו אוכלוסיית הנשים כאוכלוסייה מועדפת לאכיפה בשל היותן אוכלוסית עובדים החשופות יותר לפגיעה. האגף פועל בין היתר במבצעים יזומים בענפים בהן מועסקות נשים,כגון: מטפלות בגני ילדים , עוזרות במספרות, מתפרות, משחטות, עובדי שירותים בבתי מלון ובכלל זה חדרניות וכמו כן, אכיפה רחבה בענף הניקיון. קיימת חשיבות ציבורית רבה לשמירה של החוק בכלל ושל סעיף העוסק בפיטורי עובדות אשר נועד להגן על נשים בהיריון בפרט.
