יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הבטיח בדיון שנערך הבוקר לראשי הרשויות, "ועדת הכספים רואה בשלטון המקומי גוף חיוני שצריך להיות חזק לטובת האזרחים". גפני: "הבעיה העיקרית, שלראשי רשויות אין די השפעה בכנסת. לו היו ראשי רשויות המכהנים כח"כים, אזי לא היתה מתקיימת פגיעה כה קשה בתקציב השלטון המקומי". גפני הוסיף, כי "אילו היו ח"כים שהם ראשי רשויות, אזי היו מצהירים שלא יצביעו בעד תקציב המדינה אם לא יוגדלו מענקי האיזון" והבטיח שהוועדה בראשותו "תעשה הכל על-מנת שהשלטון המקומי יתחזק. הוועדה נאבקת על מענקי האיזון, כיוון שאנחנו סבורים שברוב הרשויות, בייחוד החלשות, אם לא יתקבלו מענקי האיזון האזרחים לא יקבלו שירותים. הוועדה תמשיך לתמוך בשלטון המקומי. יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט: "כל הזמן מערימים עוד ועוד חובות על הרשויות המקומיות אך מפחיתים את תקציבן". בוחבוט דרש "לחוקק 'חוק יסוד העיריות', שייקבע את מבנה תקציבן ואת סך חובותיהן למדינה ולאזרחים. המדינה מכניסה את הרשויות לגירעונות ואחר כך מחייבת אותן בתהליכי הבראה בתוספת תקציבים מיוחדים לכיסוי גירעונות. אילו היה חוק לא היינו מגיעים לקריסה ולצורך בכיסוי גירעונות". מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, הציג תמונה עגומה בנוגע לירידת תקציבי הרשויות. לדבריו, סך ההכנסות של הרשויות ירד דרסטית מ- 2003 ל- 2009. "ב- 2003 ההכנסות העצמיות של הרשויות עמדו על 27.7 מיליארד ₪ לעומת הכנסות עצמיות בהיקף של 20.6 מיליארד ₪ ב- 2009; ירידה של כ- 7 מיליארד ₪. ההכנסות מהממשלה עמדו ב- 2003 על 13.9 מיליארד ₪ וירדו ל- 11.9 מיליארד ₪ ב- 2009; ירידה של 2 מיליארד ₪. תמיכת הממשלה פחתה מ- 37% ל- 33% מתקציב הרשויות באמצעות העברות ממשרד הפנים". לדברי דולברג, "מענקי האיזון פחתו כמעט במחצית מ- 2000 עד 2012. דרישתנו; לייצור מתווה עולה של מענקי האיזון כך שב- 2013 הם יעמדו על 3 מיליארד ₪ לעומת 2.8 מיליארד ₪ ב- 2012. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בפטורים ובהנחות בארנונה, מה שמוסיף לפגיעה הקשה בתקציב הרשויות והדבר חייב להילקח בחשבון להביא להגדלת מענקי האיזון". ח"כ שי חרמש (קדימה) ציין כי "יש לדאוג שבדומה לכנסת, כל חוק בשלטון המקומי יחייב קביעת מקור תקציבי וכך לא יוטלו חובות על הרשויות ללא קיומו של תקציב ייעודי". חרמש קבל על מקרים רבים בהם ועדות קרואות מותירות גירעונות שלאחר מכן, הרשויות עצמן ותושביהן נאלצים להתמודד עימם. לדבריו: "ברגע שמשרד הפנים מפקיע את הסמכות התקציבית מידי תושבי רשות מסוימת שתהיה לו אחריות תקציבית לגבי אותה רשות במקרה שהגירעון גדל. לא ייתכן להותיר גירעונות על הרשויות לאחר התערבות השלטון המרכזי". ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) הוסיף, כי "בקדנציה הנוכחית יש הרבה בוגרי השלטון המקומי אך בפועל, הידיים כבולות וקשה מאוד לתמוך בשלטון המקומי. המדינה כל הזמן מכבה שריפות ומקדמת תהליכי הבראה אך לא פותרת את בעיות היסוד של השלטון המקומי וכך אחת למספר שנים בודדות עליה להתחיל שוב בתהליכי הבראה". בתחילת הדיון גפני הודיע מדוע סרב לתמוך בהעברה תקציבית למימון בניית כ- 500 גני ילדים לצורך מימוש חינוך חינם מגיל 3 ואמר, שהוא "תומך בחינוך חינוך חינם מגיל 3. הדבר מתבקש אך יש מטרות חברתיות רבות וחשובות אף יותר שכל עוד לא ייתנו להן מענה, אין מקום לקדם דווקא את העניין הזה". יחד עם זאת אמר, "יעלה עוד היום את ההעברה התקציבית של 1.3 מיליארד ₪ הזו לסדר יומה של הוועדה במטרה לשמוע מהאוצר על סדרי העדיפויות וכיצד בכוונתו לתקצב מטרות חברתיות נוספות כהורדת תעריפי מים וחשמל לנכים וכד'".
