שופטי בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, אסתר חיות ועוזי פוגלמן דחו את ערעורו של שמעון ברנס, אחיו של עמוס ברנס שזוכה לאחר שנים מרצח החיילת רחל הלר, על החלטת ביהמ"ש המחוזי לדחות תביעת פיצויים שהגיש נגד המדינה. ברנס תבע פיצויים גם עקב סטירה שקיבל לטענתו במהלך חקירתו, לפני כשלושים שנה, וגם עקב הנזקים הנפשיים שנגרמו לו לאורך השנים הארוכות בהם סייע לאחיו במהלך המאבק לטיהור שמו. המדינה טענה מנגד, כי תביעתו של ברנס התיישנה שכן האירועים העומדים בבסיסה - מעצרו וחקירתו של ברנס ותפיסת המשאית - אירעו כשלושים שנים לפני המועד בו הוגשה. לגישתה לא ניתן לקבל את הטענה כאילו זיכויו של האח המנוח יש בו כדי להאריך את תקופת ההתיישנות בעניינו של המערער והיא מוסיפה כי גם לגופם של דברים לא נפל כל פגם בהתנהלותה כלפי המערער. שופטי העליון גילו אמנם הבנה למצבו של ברנס האח, אולם ציינו כי תביעתו ברובה התיישנה ובחלקה שלא התיישן דינה ממילא להידחות. "ניתן להניח כי מאבקו של ברנס המנוח השפיע על המעגל המשפחתי הקרוב אליו וניתן להבין ללבו של המערער הטוען כי למאבק זה, שבו סייע, הייתה השפעה ממשית על חייו שלו. אולם, על פי ההלכה הנוהגת הפיצוי הנזיקי ניתן ככלל לניזוק הישיר שכלפיו בוצעה העוולה ומתן פיצוי לניזוקים משניים הוגבל למקרים חריגים בלבד", ציינו השופטים. בחודש ספטמבר אשתקד הלך לעולמו עמוס ברנס כשהוא בגיל 67 בלבד. "הוא נאבק כל החיים שלו. מאז שנולד, וב-35 השנים האחרונות עשה הכל כדי להוכיח את חפותו. הפיצוי שהוא קיבל היה זעום ביותר לעומת הסבל הנורא שעבר בשנים האלה", אמר אז האח.
