נפתח בכמה עובדות על המלחמה הנוראה ההיא, מלחמת העולם השניה: היא נמשכה 2,174 יום, עלתה 1.5 טריליוני דולרים ונהרגו בה למעלה מ-50 מליון (!) בני אדם. מדוע התנהלה כפי שהתנהלה? ההסטוריון, אנדרו רוברטס, החליט לנסות לענות על שאלה מורכבת זו. ברזומה של רוברטס, פרסומים על התנהלותו של נפוליאון בקרב וולינגטון, היטלר, צ'רצ'יל ועוד. כעת הוא מפרסם את התנהלות המלחמה כפי שחקר אותה: מדוע נוצחו מדינות הציר? כיצד התפתחה האסטרטגיה שלהן? ידוע הלעג של וינסטון צ'רצ'יל שהתלוצץ: "הצלחת הרוסים הסתייעה ע"י האסטרטגיה של רב טוראי היטלר, שאפילו שוטים גמורים יתקשו שלא לראות שגיאות באחדות מפעולותיו". ובכן, תוכלו לקרוא את הספר ולהיווכח האם צדק צ'רצ'יל בטענתו. תוך עיון במהלכים בכל החזיתות, בוחן רוברטס את ההשערה שהציר היה יכול לנצח אילו היה תהליך קבלת ההחלטות שונה. האם צדקו הגנרלים הגרמנים שהאשימו את היטלר בכשלונם או שהוא פשוט היה מוצא נוח לאחר שבסיום המלחמה כבר לא חששו ממנו? בקריאת הספר בולטים שני דברים: הראשון הוא התחקיר המעמיק אותו ביצע ההסטוריון. הוא ביקר ברבים משדות הקרב המרכזיים, ומשתמש במסמכים מקוריים שונים שכתבו אנשי המטה הבכירים של היטלר בזמן אמת. השני הוא כשרון הכתיבה הדרמטית. בספר מתוארות הדמויות העיקריות באופן השופך אור על אופיין ועל צורת קבלת ההחלטות שלהן. כמו כן הספר מספר את סיפורם של אלמונים רבים המציירים תמונה מרשימה של אומץ והקרבה עצמית יחד עם האכזריות הנוראה של מלחמת העולם השניה. חסרונו היחיד של הספר הוא עוביו. מובן שספר הסטורי מקיף שרוצה לשפוך אור על תקופה ארוכה בצורה גם דרמטית, גם מרתקת, גם מדויקת וגם מקיפה, מצטבר לכדי סך לא מבוטל של דפים. אבל לטעמי, אילו ויתרו על כל המפתחות (40 עמ') ובעריכה קפדנית יותר גם על חלק מהאירועים האישיים המתוארים מדי פעם, הספר היה קל יותר לנשיאה.
